ג – מחלות גנטיות

פורסם בקטגוריה פרק ו - קשיים ועקרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ג, א – המחייבים ללדת גם כשיש חשש למחלה גנטית

בשו"ת אגרות משה (אה"ע ד, עג, ב) נשאל על בחור עם תסמונת מרפן, שהיא מחלה קשה, ויש סיכוי של כחמישים אחוז שגם ילדיו יחלו במחלה, אם חייב להתחתן ולהוליד ילדים. והשיב שאם יש אשה שמוכנה להתחתן עמו, "מותר, וגם מחוייב מצד פריה ורביה ליקחנה, דהא אפשר שיולדו בנים ובנות שלמים ובריאים, ושייך שיקוה ויתפלל להשי"ת שיוליד בנים ובנות שלמים ובריאים בכל אבריהם, וברור שגם כל הילדים שייך שיהיו שלמים ובריאים ואין הכרח שחציין יהיו חולין, ואין זה מעשה נסים. אבל אף אם יולדו גם חולים במחלה זו – יקיים מצותו, דהא ראוים לישוב העולם, ואיכא 'לשבת יצרה' ואפילו לרבי יוחנן ביבמות דף ס"ב ע"א (שאם מתו ילדיו לא קיים פו"ר), ואם אי אפשר לו להשיג אשה הראויה להוליד אלא אשה עניה – נמי מחוייב, אם יש לו ממון לפייסה לזה. ורק אם כל הנשים הראוים להוליד אין רוצות אז הוא אנוס מקיום מצוות עשה דפריה ורביה, וצריך לישא אשה שאינה ראויה להוליד מצד החיוב לישא אשה בדף ס"א ע"ב שם".

ובשו"ת ציץ אליעזר טו, מג, לגבי זוג שנולדו להם שני ילדים חולים במחלה גנטית קשה, ויש כחמישים אחוז שייוולדו להם ילדים בריאים, כתב שצריך להמשיך ללדת ילדים: "הא הרי כחמשים אחוז יתכן שכן יולדו ילדים בריאים, וצריך איפוא להמשיך לנסות להוליד, ואם אין רצון הבעל ליכנס בסכון של חמשים אחוז, והגורם לחוסר חומר גנטי הוא מצד האשה, אזי אין פתרון אלא גירושין (הגם שזה ניתוח די קשה מבחינה נפשית), ככל מקרה היכא שגורם אי ההולדה הוא מצד האשה". ובסוף התשובה הוסיף שיכולים לעשות בדיקת מי שפיר וגם לבצע הפלה אם צריך: "לאור כל הנ"ל נלענ"ד בנידוננו שאם אמנם תראה הבדיקה במאה אחוז הולד העתיד להולד יהא נגוע גם כן בלקוי גנטי, ויהא נכה בגוף ובנפש, שמותר יהא לסדר הפלה לולד, לא מיבעיא אם יהא זה עדיין בתוך מ' יום לעיבור, אלא אפילו בתוך ג' חדשים, וגם לרבות, באין אפשרות לעמוד על המבחן בתוך ג' חדשים כי אם לאחר מיכן, שיש אזי מקום להתיר אפילו עד החודש השביעי לעיבור, והכל על פי היסודות הנאמנים שכתבתי בזה בספרי ובמאמרי האמורים. ואולי בכהאי גוונא שידעו שיש היתר כנזכר, יפוג הפחד מלב הזוג ולא יצטרכו להיתר של מניעת הריון זמני, אשר בנידוננו הוא למעשה רק לשם הרווחת זמן לקראת העימות עם זאת הבעיא שסופה לבוא כשישובו לחיות כדרך כל הארץ, אלא יסכימו לשמש מיד כדרכם, וה' יהא בעזרתם, ונועמו עליהם, ויכונן מעשה ידיהם להבנות בזרע חיי וקיימא בבריות גופא ונהורא מעליא" (עיין עוד שו"ת דבר יהושע ג, אה"ע א). ועיין הרחבות לפרק ט – ג, ב; ה, ב; ו, ב, לשיטת הצי"א בהפלת עובר לצורך גדול.

ג, ב – הפוטרים ממצוות פרו ורבו כשיש חשש למחלה גנטית

אמנם רשז"א (מנחת שלמה ג, קג, א) פקפק בדברי האג"מ, ונטה לומר שאינו חייב להוליד ילדים: "מסופקני במי שיש לו מחלה תורשתית וצאצאיו יהיו כל ימיהם בצער, או מי שסובל מחוסר קרישות הדם שזה עובר לזכרים (הימופליה), אם מותר משום כך לא לקיים מצוות פריה ורביה ולישא לכתחילה אשה שאינה בת בנים, שהרי אין חיוב לבזבז יותר משליש או חומש מנכסיו אפילו על מצווה עוברת, ואילו האיש הזה חש בעצמו שהצער שיהיה לו ולבניו שוים אצלו הרבה יותר משליש נכסיו. או אפשר שאין לו לחקור בנסיבות, וגם בזה אמרינן בהדי כבשי דרחמנא למה לך (ברכות י, א), ומאי דניחא קמי קוב"ה לעביד. אך ראיתי מובא מהאגרות משה דפשיט ליה טובא שחייב בקיום המצווה, ולענ"ד צ"ע. אם הפחד מהולדת בנים נכים בגוף ובנפש וכן הצער מגירושין קשה מאד לשניהם באופן שהם מוכנים לבזבז הון רב להינצל מזה, נראה שמותרים להשתמש בדייפראם (דיאפרגמה), ואין הבעל חייב להתגרש אם הצער הוא כאמור גדול מאד לשניהם. וגם בעיקר הדבר יש לדון אם חייב אדם לבזבז יותר משליש לקיים מצוות פריה ורביה, וכמו"כ על שבת משום לא תהו בראה, ועיין במס' ע"ז יג, א, תוס' 'ללמוד', בפלוגתא דהשאילתות והתוס'".

וכ"כ הרב אשר וייס (ישורון כא, עמ' תקצג) שהזוג פטור מפריה ורביה: "בדבר הזוג שנולד להם שנה לאחר נישואיהם תינוק פגוע מוחין ופגוע איברים, ובבירור גנטי נקבע ששני ההורים נושאים גן מסוים, ויש סכנה של חמישים אחוזים שגם התינוקות יהיו בעלי פגמים ומגבלות חמורות, ונפשם בשאלתם האם חייבים הם במצות פריה ורביה והיאך עליהם לנהוג מכאן ולהבא. לא אכחד שזה זמן רב שאני מסתפק אם יש חיוב פריה ורביה כאשר יש חשש גדול שיולדו תינוקות פגומים, דהלא ביארתי במקום אחר דאין האדם צריך לסבול יסורים גדולים או ליפול למשכב כדי לקיים מצות עשה… וכך נראה גם לגבי מצות פריה ורביה. ונראה לכאורה דאם פטור מן המצוה משום סבלו הוא, אף שהמצוה רובצת עליו, קל וחומר שפטור מן המצוה כאשר על ידי קיומה יגרום צער שאין למעלה ממנו לזולתו, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר יגרמו חיי צער לתינוק שעדיין לא בא לעולם. ונראה לפי זה, דאם יש חשש גדול שהתינוקות שיולדו יהיו פגומים בגופם ובשכלם, ומטבע הדברים כל חייהם יהיו חיי סבל וכאב שלא יתוארו – פטור הוא מפריה ורביה".

והוסיף: "ואין לדחות ולטעון שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה' (תהלים קטז, ו), דלאחר שעשו בירור זה והסכנה ידועה, שוב אין לסמוך אהא דשומר פתאים ה', וכבר כתב התרומת הדשן בסימן רי"א לגבי איסור קטלנית, דכל שהסכנה ידועה שוב אין אומרים בו שומר פתאים ה', ולפי זה בנידון דידן, מאחר ועשו בדיקות גנטיות מתקדמות וכל החומר הסטטיסטי מונח בקופסא, שוב אין לסמוך אהא דשומר פתאים ה'. וגם אין נראה לומר בהדי כבשי דרחמנא למה לך, דהלא מפתח הנשמות ביד הקב"ה והוא הפותח רחם ומונע פרי בטן, דהלא חזינן שרוב גדולי הדור תמכו ועודדו להנהיג בדיקות 'דור ישרים' כדי לחשוף חשש לפגמים גנטיים מבעוד מועד, וכאשר מוצאים חשש לפגם גנטי רובא דעלמא נמנעים מלהשתדך, ולא אמרינן בהדי כבשי דרחמנא למה לך. ואף שבודאי שאני מניעת שידוך לכתחילה מביטול מצות פריה ורביה, מכל מקום חזינן שלפי דעת תורה אין להתעלם מנתונים המצביעים על חשש לפגמים גנטיים, ולא אמרינן בזה בהדי כבשי רחמנא למה לך".

ג, ג – האוסרים להכניס את הילד לסכנת נפשות

בשיח נחום צו, כתב שאסור לאשה נשאית HIV, להיכנס להריון דרך הפריית מבחנה, כי בכך מביאים לעולם ילד שעלול למיתה מתוך ייסורים, "ואיסור זה חל הן על האשה והן על הגבר והן על הרופאים המתעסקים בכך". וזאת למרות שבעת כתיבת התשובה היו פחות מחמישים אחוזים שהעובר יידבק במחלה. כיום בחסדי ה', פותחו טיפולים שונים כדי להקטין את הסיכון של העובר להידבק, והנתונים מצביעים על סיכוי של כשני אחוזים.

פורסם בקטגוריה פרק ו - קשיים ועקרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן