ה – פרו ורבו לבעלי מוגבלות שכלית או נפשית

ה, א – פרו ורבו לבעלי מגבלות

כתב רשז"א (מנחת שלמה ח"ג קג, ב): "היות ובנידון שאלתו הבעל והאשה אינם יכולים כלל לטפל עם הילדים, וגם ההורים שלה מתנגדים ואינם רוצים לקחת טורח זה, וגם מנהלי בית הדירה נבוכים ולא רוצים לקחת טורח זה, ואין לחייבם בטורח זה, וגם הטיפול להכניס את הילדים למוסדות וכו' אין לחייב אחרים בגלל שהוא רוצה לקיים המצווה שלו, ונוסף לזה הואיל ושניהם פתאים ויש חשש סביר שהילדים יהיו ח"ו בגדר שוטה אשר כל חייהם בסכנה, ואינו דומה לממזר שהוא יכול לישא ממזרת וגיורת וכו' והוא אדם בריא וחייו הם חיים; ולכן יש לומר לבעל שהוא אנוס ופטור מהמצוה, כאילו הוא במקום שאין מי שיטפל עם הנולד מיום היוולדו. אמנם היה מהראוי לסייע למצווה אבל בגלל החששות הנ"ל אין מצווה לסייע ולהשפיע שאחרים יטפלו". עיין עוד מה שכתב שם באות ג.

תפריט