ו – זמן אמירת הסליחות

פורסם בקטגוריה פרק ב - סליחות ותפילות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ו, א – זמן אמירת הסליחות

כתב השו"ע תקפא, א, שזמן אמירת הסליחות הוא באשמורת, היינו בסוף הלילה, שאז הוא עת רצון. ובמ"א א, ביאר שהוא בשלוש שעות אחרונות של הלילה, שאז הקב"ה שט בעולם הזה והוא עת רצון (ע"ז ג, ב). והרבה פוסקים ביארו שכבר מחצות הלילה אפשר לומר סליחות, וכתב באג"מ או"ח ב, קה, שהוא מנהג קדום. אמנם באגרא דפרקא (סי' קמז) כתב שראה אנשי מעשה שלא רצו לומר סליחות לפני שהאיר היום, שכן משמע בזוה"ק (בפ' וישלח). אולם במקדש מלך שם כתב שדברי הזוה"ק אמורים לגבי תפילת שמונה עשרה, ולא לגבי סליחות ותחנונים.

מנהג אשכנזים לומר הסליחות הראשונות במוצאי שבת אחר חצות, ונראה שהוא על פי המבואר בלקט יושר (מובא לעיל ה, ג), שטוב להתחיל במוצאי שבת מתוך שמחה של מצוות לימוד תורה בשבת.

ונלענ"ד לבאר שבאופן כללי, היום והאור מבטאים את מידת החסד, ואילו הלילה את הדין והצמצום. ומאחר שכבר מחצות היום מתחילה החמה לשקוע, מתחיל אז הדין לשרות בעולם, כמו שנאמר לעניין החורבן (ירמיהו ו, ד): אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. ושיא הדין בחצי הראשון של הלילה. ואף שגם לאחר חצות נמשך הלילה, מכל מקום היום הולך ומתקרב, ואז הוא עת רצון. ואף שהחסד מתגלה יותר לאחר הזריחה, מכל מקום כבר לאחר חצות הלילה מתחילה הציפייה והתקווה לקראת היום, החסד. ולכן הוא עת רצון, שמתאים לאמירת סליחות ולבקש להיטהר ולהזדכך.

ו, ב – נפילת אפיים בסליחות אחר חצות

כתב השו"ע קלא, ג: "אין נפילת אפיים בלילה, ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם, שהוא קרוב ליום". ולכאורה לפי זה כשאומרים סליחות אחר חצות, אין נופלים אפיים. אמנם במ"ב קלא, יח, כתב בשם א"ר שכבר אחר חצות אפשר ליפול אפיים, ושכן משמע במ"א. וכ"כ מהר"י אבוהב ושיירי כנסת הגדולה (כמובא בא"ר קלא, ח, ובכה"ח נב).

ו, ג – אמירת סליחות לפני חצות הלילה

כתב מ"ב תקסה, יב: "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים לעולם, חוץ מביום הכיפורים". וכן כתב בשערי תשובה תקפא, א: "וכתב ברכי יוסף בשם מהר"ם זכות (תשובה ל) שיש מקומות שאומרים סליחות בערבית. וישתקע הדבר! שאין ראוי להזכיר י"ג מידות כי אם בעת רצון". ובברכ"י שם כתב: "וקרוב הדבר, האומרם בערבית, לקיצוץ ח"ו".

והאגרות משה או"ח ב, קה, כתב שאם יש אונס שלא יוכלו לומר סליחות לאחר חצות, יוכלו לאמרם לפני חצות הלילה. ואף שדחה ראיית השואל, שרצה לטעון שמאחר שאומרים סליחות בציבור, הרי שגם לפני חצות הלילה הוא עת רצון (עיין ברכות ח, א), בכל זאת התיר בגדר הוראת שעה משום שאין לדברים אלו מקור בגמרא, אלא הם דברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה, "שמסתבר שאין בזה עניין איסור, אלא שאין מועילין בכח י"ג מידות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם, אלא כסתם תפילה". ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות, ובכך לא תהיה לציבור שום התעוררות לתשובה, טוב יותר לומר סליחות אף בתחילת הלילה כהוראת שעה. ויותר טוב שיאמרו לאחר שליש ראשון של הלילה, שאז הוא זמן טוב לתחנונים, כמובא בשו"ע או"ח א, ב, שטוב להתחנן בשעות שהמשמרות משתנות, שהתפילה רצויה אז. ע"כ.

וכן ידוע שחסידי גור במוצ"ש ראשון של סליחות אומרים אותם בעשר בלילה, שהוא לפני חצות. ויתכן שסומכים על דברי המקדש מלך (על הזוהר פרשת ויקהל קצה, ב) שכתב שזמן תיקון חצות מתחיל שעתיים לפני חצות הלילה. (ע"ע פסקי תשובות תקפא, 20).

ובספר כתר שם טוב (ו, עמ' 13) כתב: "המנהג בלונדון ואמ"ד שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית… קודם קדיש תתקבל". וביאר שנהגו כן מאחר ש"לא ידעו ולא יבינו אך שמץ דבר מענין הח"ן", ומפני הצינה והקור שבאשמורת. ומנהג זה מובא בסידור בית עובד (עמ' קפג).

למעשה, נכון שלא לומר סליחות לפני חצות, וכפי שכתבו פוסקים רבים שאין לומר סליחות קודם חצות כלל, ומהם: מ"א (תקסה, ה); כה"ח פלאג'י (טז, יג); מטה אפרים (תקפא, כ); כה"ח (תקפא, ב-ג); עמק יהושע (מאמאן. ב, או"ח מג). וכ"כ יחו"ד א, מו, ואמנם הזכיר שבספר מחשבות בעצה כתב שנראה שהכל תלוי בנקודת חצות בירושלים, ומכאן עצה נכונה לנוהגים לומר סליחות קודם חצות לילה באירופה ובאמריקה, שהוא לאחר חצות שבירושלים. אבל בבכור שור חלק על זה, וכן בשו"ת יהודה יעלה (אסאד או"ח ח).

ו, ד – אמירת סליחות לפני מנחה

יש אומרים שהמתקשים לומר סליחות לפני שחרית, טוב שיאמרו סליחות לפני תפילת מנחה (עיין יחו"ד א, מו). אמנם הרב לא כתב כך בספר, מפני שאין חובה לומר סליחות, וק"ו שאין חובה להשלימם בזמן אחר. בנוסף לכך, יש לעיין אם מי שאינו אומר סליחות עם הציבור, עדיף שיאמר את הקטעים שמותר ליחיד לומר או שעדיף יותר שיאמר תהלים, שגם תהלים נהגו לומר בימים אלו.

ו, ה – האם אפשר לומר בבוקר "קמנו באשמורת"

כתבו הפוסקים שכשאומרים סליחות לאחר תחילת היום, אין לומר בסליחות לשונות של "קמנו באשמורת", "בזעקם בעוד לילה", וכדומה, שלא להיות דובר שקרים בסליחות, וכן לשונות של תענית לא יאמר מי שלא מתענה (ערוה"ש תקפא, ד). וכ"כ מ"א תרכג, א, שיש להקפיד לומר 'היום יפנה' בתפלת נעילה קודם הערב שמש, דאל"כ הוא כדובר שקרים לפני ה'.

ונלענ"ד שאולי אם יכוון על הציבור שקם, שאף הוא חלק ממנו, למרות שבאופן אישי לא השתתף, לא יחשב דובר שקרים. בדומה לזה כתב רשז"א (הליכות שלמה א, הערה ה) שנהגו לומר הפיוטים שמוזכר בהם בכי ודמעה, אף אם אינו בוכה, ויכווין לדמעות הציבור או דמעות כלל ישראל. עוד כתב רשז"א (הליכות שלמה א, ג) שרשאי לומר התיבות "שחר קמתי" אפילו אם קם לאחר עלות השחר, מכיון שעיקר כוונת האדם בתפילתו הוא על פי לשונו, ובלשון בני אדם אם קם מוקדם מהרגיל, אומר על עצמו "שחר קמתי".

פורסם בקטגוריה פרק ב - סליחות ותפילות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן