ח – י"ג מידות רחמים

י"ג מידות רחמים (הרב בראל שבח)

ח, א – אמירת י"ג מידות רחמים

ראש השנה יז, ב: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא (שמות לד, ו), אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ה' ה' – אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. א-ל רחום וחנון – אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם (שאם יזכירום ישראל בתפילת תעניתם – אינן חוזרות ריקם, רש"י), שנאמר (שם שם, י): הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית".

כתב המאירי: "לעולם ירבה אדם בתפילה ובסליחות ובהזכרת שלש עשרה מידות, ומתוך כך נענה. אמרו ז"ל דרך הפלגה ושבח: ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם".

מכאן המקור לאמירת י"ג מידות רחמים בתפילות, בתעניות ובנוסח אמירת הסליחות. וכך מבואר בשו"ע תקסה, ה, שבתעניות אומרים סדר י"ג מידות רחמים.

הוסיף במחזור ויטרי (סי' רעב) שמכאן גם מקור למנהג קריאת פרשת ויחל בתעניות ציבור: "ופרשת ויחל שנתקן בתעניות, לפי שאין פרשה השוה לכל תעניות כי אם זו… ועוד שויחל לפי עניין היום, בקשת סליחה ורחמים. ועוד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה סדר עבודות סליחה ומחילה וי"ג מדות האמורות בפרשת ויחל, לכך נתקן ויחל". וכ"כ המנהיג (הל' תעניות סי' ו).

ח, ב – יש להבין את משמעות י"ג מידות רחמים

כתב רבנו בחיי שמות לד, ו: "וצריך אתה לדעת, כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועיקרן ומתפלל בהם בכוונה, אין תפלתו חוזרת ריקם, אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה. והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות, ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאותינו, ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפילתנו וי"ג מידותיו, ומתוך י"ג מדות אלה למדנו סדרי תפילה ובקשת רחמים מאת אדון הכל יתעלה".

ח, ג – ללכת אחר מידותיו של הקב"ה

ילקוט שמועני (פרשת עקב רמז תתעג): " לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו (דברים יא, כב) – אלו הן דרכי המקום, שנאמר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, ואומר (יואל ג, ה): כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט, וכי היאך אפשר לו לאדם ליקרא בשם ה'? אלא מה המקום נקרא רחום וחנון, שנאמר (תהלים קמה, ח): חַנּוּן וְרַחוּם ה', אף אתה הוי חנון ועשה מתנת חנם לכל. נקרא המקום רחום, שנאמר (דברים ד, לא): כִּי אֵ-ל רַחוּם ה' אֱלוֹהֶיךָ, אף אתה הוי רחום. נקרא המקום צדיק, שנאמר (תהלים יא, ז): כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב, אף אתה הוי צדיק. נקרא המקום חסיד, שנאמר (ירמיהו ג, יב): חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה', אף אתה הוי חסיד. לכך נאמר (יואל ג, ה) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט, ואומר (ישעיהו מג, ז): כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, ואומר (משלי טז, ד): כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ".

כתב ראשית חכמה (שער הענוה פרק א): "ולכן צריך האדם להידמות ליוצרו ולהיות עובר על מידותיו ושאר המידות הנזכרות בקב"ה בשלוש עשרה מידותיו… ושמעתי משם הגאונים, כי על כוונה זו אמרו במס' ר"ה (יז, ב) על וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא (שמות לד, ו), אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה, ואמר לו: כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה – אני מוחל להם, עכ"ל. והדבר קשה, שהרי אנו רואים כמה פעמים אנו מזכירין שלוש עשרה מידות ואינם נענים? אלא אומרים הגאונים כי כוונת יעשו לפני כסדר הזה, אין הכוונה לבד על עטיפת טלית, אלא שיעשו סדר המידות שלימד הקב"ה למשה שהוא א-ל רחום וחנון, דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו', וכן לכל שלוש עשרה מידות". ¹

עיין בספר תומר דבורה לרבי משה קורדוברו פרק א, שביאר מהי עבודת האדם בכל מידה לפי י"ג מידות רחמים של הקב"ה. עוד עיין בשל"ה עשרה מאמרות, מאמר שביעי, אותיות קצא-קצח.

ח, ד – עוד על הליכה אחר מידותיו של הקב"ה

סוטה יד, א: "אמר רבי חמא ברבי חנינא, מאי דכתיב (דברים יג, ה): אַחֲרֵי ה' אֱלֹוהֵיכֶם תֵּלֵכוּ? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא! אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים, דכתיב (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלוֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, אף אתה הלבש ערומים; הקב"ה ביקר חולים, דכתיב (שם יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, אף אתה בקר חולים; הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב (שם כה, יא): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלוֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, אף אתה נחם אבלים; הקב"ה קבר מתים, דכתיב (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ, אף אתה קבור מתים".

שבת קלג, ב: "תניא: זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ (שמות טו, ב)… אבא שאול אומר: וְאַנְוֵהוּ – הוי דומה לו (לשון וְאַנְוֵהוּ: אני והוא, אעשה עצמי כמותו לדבק בדרכיו, רש"י): מה הוא חנון ורחום – אף אתה היה חנון ורחום".

ח, ה – מה הן בדיוק י"ג מידות הרחמים

נחלקו הראשונים במניין י"ג מידות של רחמים, ונצטט תחילה את כל העניין שבו הן מופיעות. שמות לד, ה-ח: "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה': וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ".

לר"ת (תוס' ר"ה יז, ב, 'שלש'), שני שמות ה' שבראש הם שתי מידות. וכפי שאמרו בגמרא (ר"ה יז, ב): "ה' ה' – אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה". וכך החלוקה לשיטתו: [א] ה', [ב] ה', [ג] אֵ-ל, [ד] רַחוּם, [ה] וְחַנּוּן, [ו] אֶרֶךְ אַפַּיִם, [ז] וְרַב חֶסֶד, [ח] וֶאֱמֶת, [ט] נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים [י] נֹשֵׂא עָוֹן, [יא] וָפֶשַׁע, [יב] וְחַטָּאָה, [יג] וְנַקֵּה. וכן מנו רמב"ן (שמות לד, ו); רא"ש (ר"ה א, ה); ארחות חיים (הל' שני וחמישי, ג); מנהיג (תעניות, יד); ומאירי (ר"ה יז, ב). וכן נראה מפסיקתא דרב כהנא (לב, ז): "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַאדוֹנָי שְׁכֵחָנִי (ישעיהו מט, יד). מהו ה' וַאדוֹנָי שְׁכֵחָנִי? אמרה לו: אפילו שתי מדות של רחמים שכתובים בך: ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, עזבו אותי ושכחו אותי".

לגאונים, שם ה' הראשון אינו ממניין י"ג מידות, אלא כך פירושו: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה': ה' אֵ-ל, רַחוּם וכו', ושלא כפי שמשמע מטעמי המקרא, שהפירוש הוא וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' וכו'. כ"כ תוספות בשם מגילת סתרים לרב ניסים גאון; המנהיג בשם רס"ג והגאונים; וכן הובא באוצה"ג בשם רס"ג ורב האיי. וכ"כ רי"ף (ר"ה ד, א), ורמב"ם (פאר הדור, צ). וכן נראה ממדרש לקח טוב (במדבר יד, יז): "כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה כותב: ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד".

לשיטה זו, על מנת להגיע למניין י"ג, יש שמחלקים את נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים לשתי מידות: א' נֹצֵר חֶסֶד, ב' לָאֲלָפִים (רב ניסים גאון). יש שמונים "אֶרֶךְ אַפַּיִם" כשתי מידות: האחת לטובים והשניה לרשעים (אבן עזרא בשם רב ניסים). יש מוסיפים "לֹא יְנַקֶּה" (רמב"ם). ויש מונים למידה י"ב "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה", ולמידה י"ג "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" (רמב"ם בשם האנדולוסיים).

ולמקובלים שני שמות ה' אינם מן המניין, אלא מתחילים למנות מ"א-ל רחום וכו'". וכדי להשלים לי"ג מידות מחלקים: א' אֶרֶךְ, ב' אַפַּיִם, וכן א' נֹצֵר חֶסֶד, ב' לָאֲלָפִים (סידור האר"י, והחיד"א).

לספר חסידים רנ, המניין מתחיל ב"רַחוּם", והשלים יא) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, יב) וּלְחַטָּאתֵנוּ, יג) וּנְחַלְתָּנוּ (שמות לד, ט). וכ"כ מהר"ל (נתיב התשובה, ו), שתחילת י"ג המידות היא מ"רַחוּם וְחַנּוּן". אלא שהשלמת המידות כך היא: א' פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, ב' וְעַל בְּנֵי בָנִים, ג' וְעַל רִבֵּעִים (עַל שִׁלֵּשִׁים הוא פירוש לבני בנים). והביא שכן משמע משני מקומות בזוהר.

ח, ו – מי אמר את י"ג המידות

מדרש הגדול (שמות לד, ו): "וַיִּקְרָא ה' ה', מי קרא? מאן דאמר: קול הוא שקרא, דכתיב (ישעיהו מ, ו): קוֹל אֹמֵר קְרָא, ומאן דאמר: שכינה קראה".

מרב ניסים גאון משמע כמאן דאמר שהשכינה קראה את י"ג המידות, וכ"כ ספורנו. ומר"ח נראה כמאן דאמר קול הוא שקרא, שפירש (ר"ה יז, ב) שציוה הקב"ה למלאך שיתעטף בטלית ויקרא.

ובתרגום ירושלמי (שמות לד, ו): "ועברת יקר שכנתיה דה' קדמוי, וצלי משה ואמר: ה' א-להא וכו'". וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר מו.