י – ערב ראש השנה

פורסם בקטגוריה פרק ב - סליחות ותפילות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

י, א – האם אפשר ליפול אפיים בסליחות של ערב ר"ה ביום

כתב בשו"ע תקפא, ג: "אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילה, אע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות". וכתב מ"א יג, עפ"י מהרי"ל, שגם אם נמשכו הסליחות ליום – נופלים אפיים, שהואיל וברוב הפעמים רגילים לסיים את הסליחות קודם עלות השחר, תקנו ליפול אפיים גם כאשר נמשכו ביום, וכ"כ מ"ב כג. לפי זה יוצא שאם מתחילים סליחות אחר עלות השחר, אין נופלים אפיים. וכ"כ בהלח"ב ד, ה. וצריך עיון מה הדין כאשר ברוב המקרים מסיימים את הסליחות לאחר עלות השחר, האם גם אז אפשר ליפול אפיים.

טבילה בערב ראש השנה וערב יוה"כ (הרב בראל שבח)

י, ב – טבילה קודם ר"ה ויוה"כ

ר"ה טז, ב: "אמר רבי יצחק: חייב אדם לטהר את עצמו ברגל, שנאמר (ויקרא יא, ח): וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ…" ודרשו חכמים שהכוונה ברגל.

לרוב הפוסקים החובה להיטהר קודם הרגל היא מפני שברגל נכנסים למקדש לאכול קדשים (כמבואר בפניני הלכה מועדים א, טז, ובהרחבות שם). ממילא חובת הטבילה קיימת דווקא בזמן שבית המקדש קיים, ודווקא לפני שלושת הרגלים שבהם נכנסים לבית המקדש. אך אין חובה לטבול לפני ר"ה ויום הכיפורים, כיוון שאין נכנסים בהם למקדש לאכול שלמים.

וכ"כ שאגת אריה, סז: "הא דמוקמינן להאי לאו דוּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ (ויקרא יא, ח) ברגל דוקא, בעל כרחך היינו טעמא משום כדי שיוכל לקיים מצוות של חובת הרגל, כמו ראיה וחגיגה ושמחה, שאי אפשר לקיימן בטומאה. וכיוון דבר"ה ויוה"כ אין בהן אחד מכל חובות הללו, אין להם עניין שיתחייב אדם לטהר את עצמו בהן, דמאי שנא אינהו משאר כל ימות השנה, וזה אפילו שבית המקדש היה קיים אין חייבין לטהר בר"ה ויוה"כ". וכ"כ הגהות חת"ס או"ח רמב. וכ"כ בשיטת הראשונים הנ"ל צל"ח לביצה יח, א, 'רש"י ד"ה דלא'.

לעומת זאת, בירושלמי שבת א, ג: "רבי חייה רובה מפקד לרב: אין את יכיל מיכול כל שתא חולין בטהרה – אכול, ואם לאו – תהא אכיל שבעה יומין מן שתא". ובאר הטור או"ח תרג, בשם אבי העזרי, ששבעה ימים אלו הם בין ר"ה ליו"כ, "וקורא אותם שבעה ימים לפי שבר"ה לא היה צריך להזהירו לאכול בטהרה, שפשיטא שיאכל בטהרה, שחייב אדם לטהר עצמו ברגל". הרי שלשיטתו דברי ר' יצחק שייכים אף בר"ה ויוה"כ.

ובשבולי הלקט רפג: "הא למדת שבכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו, כל שכן בראש השנה ויום הכיפורים שהן ימי משפט, שצריך אדם לטהר ולקדש עצמו ולהוציא כאור צדקו ומשפטו כצהרים". וכ"כ תניא רבתי עב, וסדר היום (סדר ערב ר"ה).

הרי שמצד הדין אין חובה לטבול לפני ר"ה ויוה"כ, ורק מקצת הראשונים הזכירו טבילה זו כהיטהרות לקראת הדין. וגם לשיטתם לא ברור אם הוא מצד הדין או שזו ההנהגה הראויה.

י, ג – טבילה מצד מנהג

כלבו סד, בשם ר' אשר מלוניל, בעל ספר המנהגות: "ונהגו כל ישראל לטבול בנהר בערב ראש השנה ויום הכפורים… דבעל קרי אסור בתפילה… ומפני שתפילות ראש השנה ויום הכפורים צריכות טהרה מאוד ואין הצנה עדיין, נהגו לטבול". וכ"כ הרמ"א תקפא, ד: "ויש נוהגין לטבול בערב ראש השנה משום קרי".

בערב יוה"כ המנהג לטבול התקבל יותר, והובא בסדר רב עמרם גאון; רא"ש (יומא ח, כד); עיטור (הל' יוה"כ, קז, א); טור (תרו, ד), ועוד. וביאר הרא"ש שסמכו על המובא בפרקי דר' אליעזר מו, שביום הכיפורים בני ישראל נקיים כמלאכי השרת.

וי"א שהטבילה בערב יום הכיפורים היא חובה (מטה אפרים תרו, ח; אבני נזר יו"ד, רסד; שואל ומשיב תליתאה א, קכג; מהר"י ברונא, יט. ועיין מקראי קודש לו).

מלבד הטעם של טומאת קרי, נהגו לטבול בער"ה ועיוה"כ משום טהרה וקדושה, ולשם תשובה (שבולי הלקט רפג). ולכן כתבו אחרונים רבים שבערב יוה"כ אף מי שאינו טמא טומאת קרי, כגון נערים ובתולות בני מצוה, וכן מי שטבל בער"ה ולא ראה קרי עד ערב יוה"כ, יש להם לטבול (מ"א תרו, ח, ע"פ מהרי"ל; שועה"ר יב; מטה אפרים ח; קצוש"ע קלא, ו; מ"ב יז).

ויש אומרים שאין לאשה פנויה לטבול שמא יבואו לידי מכשול (שד"ח מערכת יוה"כ א, ו; אלף למטה תרו, טז), וכן המנהג ברוב המקומות (פס"ת תרו, ח. וע"ש לעניין אשה בתוך ז' נקיים, שלרב וואזנר וחזו"ע עמ', סא, לא תטבול. ולרב פעלים ושאר פוסקים תטבול). וי"א שאין לנשים לטבול כלל (מקור חיים לבעל החוו"י תרו, ע"פ מטה משה). ועיין לקמן הרחבות לפרק ה, י, א.

מאחר שאין טובלים אלא ממנהג – אין לברך על טבילה זו (ראשונים הנ"ל; שו"ע תרו, ד).

י, ד – זמן הטבילה

הטור הביא מסדר רב עמרם גאון, שבערב יוה"כ יש לטבול בשעה שביעית או שמינית. אולם, בשו"ע תרו, ד, כתב ע"פ תשב"ץ קטן (קפד) שניתן לטבול בכל שעות היום, ובלבד שיהיה קודם הלילה. וכתבו האחרונים שהמנהג לטבול קודם הוידוי שבמנחה, ומקצת נוהגים לטבול אחר סעודה המפסקת, כדי להסמיך הטבילה ליוה"כ (מ"ב יח). ולגבי ר"ה, יש מקפידים, מבין הנוהגים בטבילה זו, שלא לטבול עד שעה קודם חצות היום (ח"א קלח, ה; מ"ב תקפא, כו). ומכל מקום, גם לדבריהם, אם לא יהיה לו פנאי אח"כ, או שיודע שימצא את המקווה מטונף, יכול לטבול מהבוקר (מועד לכל חי יב, יא).

י, ה – ט' קבין

מי שקשה לו לטבול, יכול לקיים את המנהג ברחיצה בט' קבין. היינו שיעמוד במקלחת עד שיזרמו עליו מים ברציפות כשיעור של ט' קבין, שהם כ-11 ליטר, ויקפיד שמים אלו ירחצו את כל גופו (כן נהג מהר"ם, כמובא בתשב"ץ קטן; רמ"א תרו, ד; מ"ב כב).

פורסם בקטגוריה פרק ב - סליחות ותפילות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן