ח – מעוברות

פורסם בקטגוריה פרק ח - דיני התענית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-08-08/

מעוברות ומיניקות

ח, א – דין מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

פסחים נד, ב: "דרש רבא: עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו, כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור". וכ"כ שו"ע תריז, א: "עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים". וביאר הלבוש: מפני שיום הכיפורים מדאורייתא.

ח, ב – הטענה שנחלשו הדורות ומותר למעוברת לשתות לשיעורים

למרות ההלכה הפשוטה בגמרא ובשולחן ערוך שנשים מעוברות חייבות לצום ביום הכיפורים, בדור האחרון כתבו כמה פוסקים שמותר למעוברות לשתות או לאכול פחות מכשיעור ביום הכיפורים.

כתב הרב יעקב ישראל פישר (הסכמתו לפני ברוך על ביקור חולים, הערה יב): "כיום הזה שנחלשו הדורות, ועשרות רבות של נשים מפילות על ידי התענית, צריכין כל הנשים המעוברות עד החודש התשיעי לאכול ביום הכיפורים פחות מכשיעור". 1 וכ"כ הרב אברהם גרוסמן (שו"ת ודרשת וחקרת ה, או"ח צג), והפליג: "וזאת למודעי שעל אף שמרן זצ"ל (הרב פישר) היה כמעט דעת יחיד בקיצוניותו בזה, מכל מקום דיברתי עם כמה מורי הוראות, והסכימו שודאי צריכים להיות מתון מתון לפני שמורים למעוברת לצום, והם דורשים וחוקרים הרבה, אם חלשה היא מטבעה, ואם צמה קשה או קל, ואם יש לה מזגן בבית, ואם כבר הפילה בעבר, וכמה ילדים יש לה בבית וכו'. ולמעשה, מידי ספק פיקוח נפש לא יצאנו, אא"כ היא אישה גיבורה בטבעה שצמה בעבר ולא קרה לה כלום". (עיין עוד בספר יבקש תורה קויפמן שבת סי' לז, ענף ט).

וכן כתב הרב משה הררי (מקראי קודש יום הכיפורים ט, הערה כז), בשם הרב נבנצל: "בעניין מעוברת שיש לה סחרחורות או בחילות, אמר לי הגר"א נבנצל שמעוברת שמרגישה לא טוב אין צריך ללחוש לה, ולכן אם מרגישה היא סחרחורת, ואפילו סחרחורת חלשה, צריכה היא לשתות. אם די לה בשיעורים – תשתה לשיעורים, ואם לאו – תשתה כדי צרכה. וזאת משום שהיא מעוברת, ואין צריך להחמיר לה".

ובמשך השנים, התחילו להורות כך מורי הוראה רבים, וכפי שתיאר הרב אלישע אבינר במכתב למערכת אסיא (אסיא נא-נב, עמ' 192-193): "בעניין נשים הרות, הייתי נוכח במעמד בו התיר רב חשוב לאשה הרה לשתות לשיעורין, בחשש של התייבשות השִלייה. הרופאים איתם שוחחתי דחו על הסף חשש זה. מאידך, לא היה בידם של הרופאים הנ"ל להזים את החשש של הקדמת הלידה כתוצאה מן הצום אצל נשים בחודשים השביעי והשמיני להריונן. לכן לא רצו הרופאים ליטול על עצמם אחריות כלשהי במקרים אלו. הרושם הכללי שנוצר הוא שהרבנים מקילים מאד מפני שהם חוששים לקבל אחריות, ומתחשבים בכל שמועה ובכל השערה, ואילו הרופאים מחמירים יותר בגלל שהם שוקלים את המקרה הנדון על פי נתונים סטטיסטים כוללניים… מתוך שיחות שניהלתי עם רבנים המכהנים בקהילות אחרות, נוכחתי לדעת שקיימת מבוכה בנושא זה, וכל רב נדרש לשמש בקהילתו כפוסק אחרון בשאלות אלו שהן משותפות לכל הציבור".

ח, ג – למעשה מעוברות חייבות לצום ביום הכיפורים

למעשה, כתבו פוסקים רבים שאין להקל בזה, וכל מעוברת שאין לגביה חשש רפואי מיוחד, חייבת לצום ביום הכיפורים.

וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (יז, כ, ד) להשיג על דברי הרב פישר: "והנה לדעתי זוהי קולא גדולה עד מאד, לבוא להתיר בהיתר כללי לאכול ביום הכיפורים לנשים מעוברות בגלל נימוק של 'נחלשו הדורות', ולא רק להתיר כי אם גם להצריכן על כך, כדכותב בלשון 'צריכין', זאת אומרת להורות להן לכתחילה שצריכות על פי דין לא להתענות, דכך יוצא מלשון דבריו של הגר"י פישר. ולעומת מה שכותב מעשרות רבות של נשים שמפילות ע"י התענית, הנה יודעים אנו לעומת זה, מכל אתר ואתר, על מאות ואלפי נשים מעוברות שמתענות ביום הכיפורים ולא מפילות ח"ו, ואיך נוכל בגלל מקרים של עשרות נשים שמפילות (אם מפילות? ובודאי לא מיוה"כ אחד, אלא בצירוף מכמה מקרים של כמה ימי כיפורים) שהן מהוות מיעוטא דמיעוטא, לבוא משום כך לעקור הלכות גדולות בזה וקבועות לחיוב תענית בש"ס רמב"ם ושו"ע באין חולק, ולקבוע גלל כן מדעת עצמנו כי נשתנו הטבעיים בזה, ושממילא נשתנתה גם ההלכה בזה ושיש לכן לפוטרם משום כך מחיוב התענית ביום הכיפורים, ולא עוד, אלא להצריכם במפגיע שלא להתענות? ואין לשכוח כי גם חצי שיעור אסור מן התורה. לכן, לדעתי ברור הדבר לפי ההלכה כי אין לתת בזה היתר באופן כללי, ועל אחת כמה שאין להצריך אותן במפגיע כן לאכול, אלא יש לתת הוראה להן כי בכל מקרה של חולשה או סטיה מהמצב הנורמלי, עליהן לעשות שאלת חכם שיורה להן את הדרך שילכו בהן, לפי המצב שיתברר לפניו במקרה הפרטי של השואלת".

וכ"כ רשז"א (הליכות שלמה ו, א): "המעוברות חייבות גם בזמננו בכל דיני התענית בכל חודשי הריונן, וכמבואר בשו"ע, מלבד כשלדעת הרופא צריכה לאכול או לשתות". ובהערה שם ביאר: "דכל אשה בריאה שהריונה תקין, וגם לא הפילה בפעמים קודמות, אין כל סיבה על פי דעת הרופאים שהצום עלול לגרום נזק לה או לעוברה, אלא לעתים רחוקות מאד. ולכן מה שלעתים רחוקות ובמקרים מיוחדים עלול להיגרם נזק לאשה או לעוברה, אין זה בגדר של סכנה, ועליה להתענות כרגיל, דכיון שקבעו חז"ל בסתמא שהמעוברת חייבת בתענית – אף בזמנם שלא טיפלו בעירוי נוזלים מבחוץ וכדו' – ולא חששו כלל שהתענית עלולה לסכנה, אין לנו להתיר באופן כללי מה שאסרו בהדיא".

וכ"כ הרב אליהו (מובא במקראי קודש ט, הערה כז): "וכעבור זמן שאלתי את הגר"מ אליהו שליט"א בעניינים אלה. ולאחר שקרא את מה שכתבנו בשם הגר"א נבנצל בענין מעוברת שיש לה סחרחורת או בחילות בשל התענית, אמר שלדעתו אין הדין כך, ואין להקל להן כמו שכתבנו, משום שכל מעוברת יש לה בחילות והרגשות לא נעימות".

וכ"כ שש"כ (לט, י); חזו"ע (עמ' רפז); חוט שני (עמ' קסו); הל' חג בחג כה, א, ובהערה 5 בשם הרב אלישיב והרב וואזנר; נשמת אברהם תריז, א.

וכ"כ למעשה הרב בספר: "בדור האחרון היו רבנים שרצו להקל למעוברות לשתות, מפני שלדעתם הנשים נעשו חלושות והצום עלול לגרום להן שיפילו את עוברן. אולם ממחקרים שנעשו בארץ ובחוץ לארץ, התברר שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה. ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ומכל מקום אין בכך סכנת נפשות. גם אין שום סימוכין לטענה שכיום נעשינו חלושים יותר. להיפך, אנשים כיום חיים בבריאות טובה מבעבר… ואף תוחלת החיים עלתה בעשרות שנים. לפיכך אין מקום להקל כיום יותר מאשר בעבר, והדין נשאר במקומו שמעוברות ומיניקות חייבות לצום.

לפיכך, גם מעוברת שסובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים, חייבת בצום יום הכיפורים, ובכלל זה אסור לה גם לשתות לשיעורים. ורק במקרים מיוחדים של הריון שנמצא בסיכון… על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים. אבל בהריון רגיל שכרוך בהקאות ומיחושים, חובה לצום ואין מקום לשאלה".

ח, ד – הריון בסיכון

כתבו הרבה אחרונים שאם מעוברת הפילה פעמיים מחמת הצום, מותרת לשתות ולאכול (ארחות חיים כהנא תריז, א; נחלת דוד, יד שאול ג; ציץ אליעזר יז, כ, ד; חזו"ע עמ' רצה; נשמת אברהם תריז, א, 2). ובשש"כ (לט, הערה לג) כתב שהיא צריכה לשתות לשיעורים.

משמע שאם הפילה רק פעם אחת מחמת הצום, עדיין חייבת לצום. אמנם כל מה שאמרו הפוסקים שהפילה פעמיים, הוא משום שאז יש לה חזקה שהצום גורם להפלה. ולכן אם היא קיבלה הוראה רפואית, על ידי רופא ירא שמיים, שאצלה הצום גורם להפלה, אפילו אם הפילה רק פעם אחת, מותרת לשתות ולאכול. וכ"כ הרב בספר: "רק במקרים מיוחדים של הריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים". 1

לגבי הריון שנוצר על ידי מבחנה, כ"כ בהליכות שלמה (ו, הערה ג) ובנשמת אברהם תריז, א, 1.


  1. . באסיא נז-נח, עמ' 58 העיד הרב מרדכי הלפרין: "בקיץ תשנ"ב, שוחחתי על כך עם הגר"י פישר שליט"א, ושאלתיו מדוע הוא עומד על דעתו למרות הנתונים הנ"ל (התברר במחקרים רפואיים שאין התענית גורמת להפלות). תשובתו היתה חד משמעית: בעיניו חזה נשים רבות שאיבדו את עוברן כתוצאה מהצום. משום כך, למרות חוות דעת רפואיות מנוגדות, חייבים למנוע צום מנשים מעוברות לפני החודש התשיעי".
  2. . ואפילו אם לא הפילה בעבר כלל, ורופא ירא שמיים מורה לה לא לצום בגלל חשש שהצום יגרום להפלה – יש לה לעשות כדברי הרופא הירא שמיים.
פורסם בקטגוריה פרק ח - דיני התענית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן