ב – חולה שאין בו סכנה

ב, א – אכילה לשיעורים לחולה שאין בו סכנה

כתב בספר החינוך שיג: "מי שהוא חולה, אף על פי שאין בו סכנה גמורה, אם יהיה חלוש הרבה – ראוי להאכילו ולהשקותו מעט מעט, כשיעור שאמרנו". משמע שהתיר לחולה שאין בו סכנה לאכול לשיעורים ביום הכיפורים. וכ"כ בדרכי תשובה יו"ד קנה, יח, בשם חכמת שלמה שמותר לחולה שאין בו סכנה להתרפאות באיסור דאורייתא לשיעורים. ולכך נטה בשו"ת הרב"ז א, יא, וביאר על פי סברת החכם צבי שחצי שיעור אסור משום אחשביה, ולכן "נראה דדוקא אדם בריא האוכל חצי שיעור הוה כעושה מעשה שמראה בו שמחשיבו, שהרי אחשביה באכילתו, ולהכי אסור מהתורה. משאין כן בחולה שאין בו סכנה האוכל פחות מכשיעור משום שהוא חלש הרבה, ודאי דאינו מראה באכילתו זאת כעושה מעשה שמחשיבו, שהרי אינו אוכל חצי שיעור זה לתיאבון, אלא מחלתו דוחקתו, וההכרח יאלצהו לאכול על כל פנים חצי שיעור".

אמנם במנחת חינוך שיג, ח, תמה על החינוך: "נראה מדברי הרב המחבר דיש חילוק בין כשיעור דאין מאכילין אלא במקום סכנה, ופחות משיעור מאכילין אף במקום שאין סכנה. ובאמת לא ראיתי חילוק זה בשום מקום, דודאי אין שום איסור תורה הותר באין סכנה… וכאן לא אמרו הפוסקים דבר זה אלא באופן זה שיש סכנה ויכול לצאת מידי סכנה בפחות משיעור, מחויבים אנחנו לדקדק בזה, כמבואר בכריתות וגם ביומא, דזה בכלל מאכילין הקל הקל כו' עיין ר"ן ובטושו"ע, אבל במקום שאין סכנה – כמו שאסור לאכול שיעור, כן אסור לאכול חצי שיעור, דחצי שיעור אסור מהתורה וזה פשוט. ואפשר להעמיס כן בלשון הרב המחבר, אלא שדבריו מגומגמים קצת". ¹ וכ"כ במשנה למלך (הל' יסודי התורה ה, ח), ופרי חדש (או"ח תסו), שלא התירו חצי שיעור של איסור עבור חולה שאין בו סכנה, וכ"כ שדי חמד (מע' יוה"כ ג, יג) בשם עוד פוסקים. וכ"כ קצה המטה תריח, ז; שש"כ לט, כט.

ב, ב – הליכה לבית הכנסת כשיש חשש שיצטרך לאכול

כתב בשו"ת חתם סופר ו, כג, שאם חולה יכול להישאר בביתו ביום הכיפורים ועל ידי כך לא יצטרך לאכול, חובה עליו לעשות כן למרות שלא יתפלל במניין, "כי אין זה (תפילה במניין) כדאי לדחות איסור כרת דאורייתא". וכ"כ שש"כ לט, ל, שאין שום היתר לחולה לאכול ביום הכיפורים כדי שיוכל ללכת לבית הכנסת. והוסיף בשם רשז"א (הערה צז): "גם מי שמותר לו לשתות פחות מכשיעור, מכל מקום אף כדי להימנע רק פעם אחת בלבד משתייה של פחות מכשיעור, עדיף טפי לשכב בבית ולא להתפלל בציבור". וכ"כ בהליכות שלמה ד, ו. ¹

וכ"כ הרב בספר: "ועדיף לחולה שישכב כל היום במיטתו ולא ילך לבית הכנסת ובלבד שלא ישתה אפילו כלשהו, שעיקר מצוות היום בתענית, שעל ידה מטהר ה' את ישראל מחטאיהם".

ב, ג – נטילת גלולות על ידי חולה שאין בו סכנה (הרב בראל שבח)

פוסקים רבים התירו לחולה שאין בו סכנה לבלוע גלולות מרות ביום הכיפורים, כ"כ שדי חמד (מע' יוה"כ ג, ח, לעניין סמים מרים), בשם כמה פוסקים ובהם האדר"ת (שו"ת חסד לאברהם תנינא, סו), וישועות יעקב תריב. וכ"כ כתב סופר (או"ח קיב); ארחות חיים (תריח, א); שו"ת ארץ צבי (סי' פח); אג"מ (או"ח ג, צא); מנחת שלמה (ב, נח, כה); שש"כ (לט, ח, וכ"כ אף לגבי טיפות מרות); אור לציון (ח"ד, טו, ח); משנה הלכות (ה, עה); נשמת אברהם (תריב, ז); פס"ת (תריג, ב); ירושלים במועדיה (לרב נבנצל, ירח האיתנים עמ' רס).