נוהגים להחשיך את בית הכנסת בליל תשעה באב, כמו שנאמר (איכה ג, ו): "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי". וכן מובא במדרש (איכ"ר א, א), שאמר הקב"ה למלאכי השרת בשעת חורבן הבית: מלך בשר ודם כשהוא אבל מה דרכו לעשות? אמרו לו: מכבה את הפנסים שלו. אמר להם: אני אעשה כן, שנאמר (יואל ב, י): "שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ".
כבר מתחילת הלילה מכבים חלק מאורות בית הכנסת, וגם בבתים ראוי למעט את האורות. ועיקר ההקפדה, להחשיך את האור לקראת קריאת מגילת איכה, שאז נהגו לכבות את כל הנרות, זולת נרות בודדים לקריאת מגילת איכה (שו"ע תקנט, ג). כיום שאנו רגילים להשתמש בתאורת חשמל, יש נוהגים לפני קריאת איכה לכבות את כל נורות החשמל ולהסתייע בנרות. ורבים נוהגים להשאיר מעט נורות חשמליות ולקרוא לאורן.
עיקר קריאת איכה בציבור נקבעה בלילה, כנאמר (איכה א, ב): "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה" (שו"ע ורמ"א תקנט, א-ב). אולם רבים נוהגים לקוראה גם אחר הקינות ביום. במקום שאין הציבור קורא את מגילת איכה ביום, טוב לכל יחיד לקוראה לעצמו (מ"ב תקנט, ב).
