קטגוריות

טז – עננו, נחם, ברכת כהנים ותחנון

דין אמירת ‘עננו’ כדין אמירתו בשאר תעניות ציבור (לעיל ז, י). בחזרת הש”ץ בשחרית ובמנחה, החזן אומרו בין ברכת ‘גואל ישראל’ לברכת ‘רפאנו’. ולגבי תפילת הלחש נחלקו המנהגים: למנהג יוצאי ספרד אומרים ‘עננו’ במשך כל הצום, היינו בכל שלוש תפילות הלחש. ולמנהג יוצאי אשכנז, אומרים ‘עננו’ בתפילת מנחה בלבד.

עוד תקנו לומר תפילת ‘נחם’ בברכת ‘בונה ירושלים’. למנהג חלק מיוצאי ספרד אומרים אותו בכל תפילה שאומרים ‘עננו’. ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, אומרים אותו במנחה בלבד. בכל מקום שאומרים ‘נחם’ משנים גם את חתימת הברכה: “מנחם ציון ובונה ירושלים”.[19]

בנוסח ‘נחם’ ישנם משפטים שאינם מתאימים לירושלים של זמננו, כמו: “האבלה מבלי בניה… והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה”. אולם אין בידי חכמי זמנינו כוח להתקין לכל הציבור נוסח חדש בשונה ממטבע שתקנו חכמים. ועוד, שלדאבון לבנו אפשר לומר זאת על הר הבית. והרב גורן זצ”ל התקין נוסח שמתאים לזמנינו, והרוצה לאומרו רשאי.

אין אומרים תחנון בתשעה באב, ואף במנחה של ערב תשעה באב אין אומרים תחנון, מפני שתשעה באב נקרא ‘מועד’, שנאמר (איכה א, טו): “קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי” (שו”ע תקנט, ד). (כלומר מועד הוא זמן מיוחד, זכינו – נעשה יום טוב, לא זכינו – נעשה אבל).

למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, הכהנים אינם נושאים את כפיהם בשחרית, כנאמר (ישעיהו א, טו): “וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם”. וכדרך שכהן אבל אינו נושא כפיו מפני שאינו שמח ואינו יכול לברך בשלום. ולמנהג חלק מיוצאי ספרד הכהנים נושאים כפיהם בשחרית (עי’ כה”ח תקנט, ל). במנחה שלפנות ערב לכל המנהגים נושאים כפיים (לעיל ז, יב).

נוהגים לומר את התפילה כדרך אבלים, במתינות, בקול חלש ובלא חזנות (רמ”א תקנט, א).


[19]. כך הוא נוסח אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ולנוסח חלק מיוצאי ספרד: ‘מנחם ציון בבניין ירושלים’. למנהג צפון אפריקה אומרים ‘נחם’ רק במנחה כיוצאי אשכנז (תפילת החודש), וכתב הרב אליהו (הל’ חגים כז, ב), שזהו מנהג יוצאי ספרד הרגיל. ומנהג מקובלי ישיבת בית אל לומר ‘נחם’ גם בשחרית. גם מי שאינו צם אומר ‘נחם’ בתפילה למרות שאינו אומר ‘עננו’. השוכח לומר תפילת ‘נחם’, יאמר אותה בברכת ה’עבודה’ (באו”ה תקנז), ואם שכח יאמר ב’אלוהי נצור’, ואם סיים את התפילה, לא יחזור כדי לומר ‘נחם’.

לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן