יא – שאלת שלום

כשם שאבל שנפטר לו אחד מקרוביו אינו שרוי בשלום ואסור בשאלת שלום (שו”ע יו”ד שפה), כך ביום שאנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו איננו שרויים בשלום, ולכן אסור בתשעה באב לשאול בשלום, כלומר לומר שלום איש לרעהו (שו”ע או”ח תקנד, כ).

במיוחד צריכים להקפיד על כך בין לומדי התורה שיודעים את ההלכה. אולם כאשר אדם שאינו מכיר את ההלכה שואל בשלום, עונים לו בשפה רפה ובכובד ראש, כאדם שטרוד במחשבות של אבלות וצער, תוך זהירות שלא לפגוע בו. ואם השואל בשלום הוא אדם החפץ ללמוד תורה ואין חשש שיפגע, מבארים לו שאין שואלים שלום בתשעה באב.

לדעת רוב הפוסקים, גם אמירת ‘בוקר טוב’ או ‘ערב טוב’ אסורה (מ”ב תקנד, מא; כה”ח צ). ויש אומרים שרק אמירת ‘שלום’ אסורה, אבל מותר לומר ‘בוקר טוב’ וכיוצא בזה (לקט יושר). וכבר למדנו, שבשעת הצורך כדי לא לפגוע באדם מותר לענות שלום, וכיוון שיש סוברים שאין איסור לומר ‘בוקר טוב’ או ‘ערב טוב’, עדיף להשתמש בלשונות אלו מאשר לומר ‘שלום’.[15]

הפוגש את חבירו שהתחתן או שנולד לו ילד, רשאי לברכו ב’מזל טוב’, שכן ברכה אינה אסורה כשאלת שלום (פס”ת תקנד, יט). ואף לחיצת יד אינה בכלל איסור שאלת שלום (הר צבי יו”ד רצ).

כשם שאין שואלים בשלום, כך אין שולחים מתנות בתשעה באב (מ”ב תקנד, מא). אבל צדקה אינה נחשבת כמתנה, ולכן מותר ואף מצווה לשלוח מאכלים לנזקקים, כדי שיהיה להם מה לאכול בסיום הצום (עי’ כה”ח תקנד, צא).


[15]. תוספתא תענית ג, יא: “אין שאלת שלום לחברים בתשעה באב, ולהדיוט בשפה רפה”. יש שהבינו שהאיסור הוא רק לת”ח שנקראים חברים, וכך משמע מהרמב”ם וכפי שהבין הב”ח. אולם המרדכי במו”ק תתצה, גרס בתוספתא “אין שאלת שלום לחברו (משמע לכל אדם) ולהדיוטות משיבים בשפה רפה”. וכן דעת שו”ע תקנד, כ, וכמעט כל האחרונים. ומ”מ למדנו שאין להעיר למי שאינו בקיא בהלכה, כי י”א שאינו חייב בזה.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן