כאשר משתתפים בסעודה שבשבעת ימי המשתה עשרה גברים, מברכים לאחר ברכת המזון שבע ברכות על כוס יין. וצריך שאחד מהמסובים יהיה ‘פנים חדשות’, היינו אדם שעדיין לא השתתף בשמחת החתן והכלה, ובזכותו השמחה מתגברת, ומוסיפים עבורו דבר מאכל. ויש אומרים שצריך שיהיו שני אנשים חדשים כדי לברך שבע ברכות (ר’ אברהם בשם אביו הרמב”ם), וכך נוהגים חלק מהספרדים. ומנהג אשכנזים וחלק מהספרדים להסתפק באחד שהוא ‘פנים חדשות’, ובשעת הצורך כך יכולים לנהוג כל הספרדים (עי’ אוצה”פ סב, לג, ב).
בשבת ויום טוב מברכים שבע ברכות גם ללא ‘פנים חדשות’, מפני ששמחת היום מהווה תחליף ל’פנים החדשות’.
שאלה: האם אפשר לברך שבע ברכות כאשר לא כל העשרה אכלו לחם?
תשובה: יש בזה דעות שונות בין האחרונים, ונוהגים כדעה המחמירה, שצריך שמתוך העשרה לפחות שבעה יאכלו פת, ועוד שלושה יאכלו לכל הפחות פירות.[10]
שאלה: האם אפשר לכבד מי שלא אכל פת או פירות לברך אחת משבע הברכות?
תשובה: נחלקו בזה האחרונים. יש אומרים שאפשר לכבד בברכה גם את מי שלא אכל בעצמו, ויש אומרים שרק מי שאכל פת יכול לברך אחת משבע ברכות. וכך ראוי לנהוג, ואין למחות ביד המקילים, שיש להם על מי לסמוך (עי’ בנישואין כהלכתם יד, צה).
