מותר לשטוף את הרצפה בסמרטוט. אבל אסור לעשות לרצפה ניקוי מיוחד ולהבריקה בפוליש, מפני שזו מלאכת אומן. וכן אסור לבצע בבית ניקיון מיוחד שרגילים לעשות אחת לכמה שבועות, כמו ניקוי חלונות, מפני שהמבצע במועד פעולת תחזוקה שרגילים לעשות כל כמה שבועות, נראה כמכוון מלאכתו למועד ומבזה אותו (שו”ע תקמ, ב; שש”כ סו, מז). כמו כן מותר לנקות שטיחים ולשאוב מהם אבק על ידי שואב אבק ביתי, אבל אסור לנקותם באופן יסודי או לנערם בחוץ, כפי שעושים לעיתים רחוקות.
רהיטים שנשברו, מותר לתקן כדרך הדיוט תיקון זמני שאין בו טורח רב, כגון להדביק את רגל הכיסא למקומה, אבל אסור לעשות זאת באופן מקצועי.
יש להדגיש שכל ההיתר לנקות את הבית והשטיחים ולתקן רהיטים כדרך הדיוט, הוא בתנאי שהמלאכה נועדה לצורך המועד, אבל כאשר אין מתכוונים להשתמש עוד בבית בחול המועד, אסור לטרוח על הכנתו וניקיונו לצורך הימים שלאחר חול המועד (שו”ע ורמ”א תקמא, ד-ה; מ”ב יב).
נדבקה לרצפה חתיכת מלט שמפריעה להליכה או מכערת את הבית, מותר להסירה ביד או בכלי כדרך הדיוט, גם כאשר יש בדבר טורח (עיין לעיל הלכה ב).
מותר להשקות על ידי כלי או צינור צמחים שרגילים להשקותם כל כמה ימים, בין אם הם בעציצים ובין אם הם בגינה, ובתנאי שההשקיה נועדה להוסיף נוי בבית ובגינה בימי המועד. וכן מותר לקטוף פרחים וענפים כדי לקשט בהם את הבית במועד, שהשקיה וקטיפת פרחים הם מלאכת הדיוט (שש”כ סו, נז). כאשר עלול להיגרם הפסד לצמחים, מותר להשקותם גם כשאין בזה צורך למועד, כדין ‘מלאכת דבר האבד’ (להלן יב, ב).
