קטגוריות

ט – כוונת הכתיבה קובעת

כפי שלמדנו (הלכה ז), שם קדוש שנכתב שלא מתוך הכרה ואמונה בקדושתו, אין בו קדושה ומותר למוחקו. כיוצא בזה, לפני כארבע מאות שנה, במלכויות שוודיה ודנמרק שבאירופה, הוטבעו מטבעות שעליהם שם המפורש (שם הוי”ה – ‘י’ה’ו’ה’), והתעוררה שאלה האם יש בהם קדושה. למעשה הורו הפוסקים שאין בהם קדושה, משום שהוטבעו על מטבע שנועד לשימוש חול, וממילא ברור שלא התכוונו שתחול עליו קדושה אלא כתבוהו לזיכרון בלבד, ולכן מותר לסחור בו ואף להתיכו (חוות יאיר טז; מ”ב שלד, נב). כלומר, כדי שהשם יהיה קדוש לא די בכך שהעושים אותו ידעו שהוא שמו של ה’, אלא צריך שיכתבו אותו מתוך הכרה ואמונה שהוא עצמו יהיה קדוש, וכל רואיו יתעוררו בראותם אותו ליראה את השם. וכיוון שכוונת המלכות היתה להזכיר את השם בלבד, ולא לגרום לאדם שנוטל את המטבע להתעורר ליראתו, אין בו קדושה.

עוד טעם אמרו, שקדושת השם חלה רק כאשר הוא נכתב מתוך כוונה לכתוב שם קדוש, ואילו בעל המלאכה שיצק בפועל את המטבעות, יצקם כשאר מטבעות של חולין, בלא כוונה ומודעות לכך שהוא יוצר שם קדוש, כעין ‘מעשה קוף’ (נו”ב יו”ד תניינא קפ).[8]

כיוצא בזה, איש אקדמיה שכתב שמות קדושים בספר או במאמר כחוקר בלא הכרה ואמונה בקדושתם, אין בשמות שכתב קדושה, ואין צורך לגונזם. בנוסף, הדפסת השמות הללו נעשתה בלא שהיתה למדפיס שום מודעות לכך שיש בספר החול שמות קדושים, וזו סיבה נוספת לכך שאין בהם קדושה.

אמנם אם אקדמאי ירא שמיים כתב את השם הקדוש מתוך הכרה ואמונה בקדושתו, יש בדברים שכתב לעצמו קדושה. אולם בספר האקדמאי שבו הודפס מאמרו אין קדושה, הואיל והמביא לדפוס (יוזם הספר) התכוון להוציא ספר של חול, וגם המדפיס אינו מודע לכך שהוא מדפיס שמות קדושים (להלן יז). ומכל מקום, כיוון שהכותב ירא שמיים, עליו להשתדל לשנות את השמות, כדי שלא ייווצר ספק שמא חלה עליהם קדושה.

כיוצא בזה, אם הודפס בטעות שם קדוש בעיתוני חול של יראי שמיים, אין חובה לגונזו, הואיל ועיקר העיתון לשם חול, והמביאים לדפוס והמדפיסים אינם מעלים בדעתם שהם מדפיסים שמות קדושים. אך על עורכי העיתון להקפיד שלא ידפיסו בטעות שמות קדושים, משום שיש בכך ביזוי לשם.

אדם שכתב בזדון שם קדוש על לוח כיתה או על קיר, כיוון שלא כתבו מתוך הכרה ואמונה בקדושתו אלא כדרך התרסה וביזיון, אין בו קדושה ונכון להסירו בהקדם כדין ‘ספר תורה שכתבו מין’ (גיטין מה, ב; לעיל הלכה ז). אולם, אם כתבוּ שם קדוש על קיר בית כנסת כדי לכבדו, והתעורר צורך לחדש את הקיר – אסור למחוק את השם, הואיל ונכתב מתוך הכרה ואמונה בקדושתו. לפיכך, יניחו עליו דף נייר או פלסטיק, וידביקו את קצותיו באופן שאם יסירו אותו, השם יישאר שלם כפי שהיה, ועל הנייר או הפלסטיק יטייחו ויצבעו כפי הנצרך (תשובה מאהבה ג, שצה). כיוצא בזה, אם מורה או תלמיד טעה וכתב על לוח הכיתה שם קדוש מתוך הכרה ואמונה בקדושתו, אסור למוחקו.


[8].כתב החוות יאיר טו, שמותר לאבד מטבעות עם שם הוי”ה, הואיל ולא התכוונו שהשם יהיה מקודש. וכן למדנו (פנה”ל אמונה ומצוותיה יב, יא), שלהבדיל, אם מצאו דמות של עבודה זרה על כלי שבזוי לעבוד באמצעותו את האליל, כגון על כלי אכילה, מן הסתם לא התכוונו לקדש את הכלי, ועל כן הוא לא נאסר בהנאה כדין עבודה זרה. אמנם אם צורף גוי הטביע את שם ה’ על טבעת חותם, כיוון שהיה מודע לכך שהוא יוצר שם קדוש כדי לעורר אנשים ליראתו, כתב החוות יאיר שהתקדש ואסור לאבדו מהתורה (עוד כתב בסי’ קפד, לגבי תשמיש מול ספרים מודפסים, שאחת הסברות להקל היא שהשמות מתקדשים על ידי כוונת הכותב או המדפיס, והואיל והמדפיס לא הדפיס את השמות שבספרים מתוך הכרה ואמונה כמסורת ישראל, לא התקדשו). למעשה, רוב ככל הפוסקים הורו לגבי המטבעות כדעת החוות יאיר, ומהם: מחצה”ש (או”ח שלד, כד), ברכ”י (יו”ד רעו, כח), פמ”ג (מש”ז שלד, טז), חסד לאלפים (הל’ ס”ת ז), מ”ב (שלד, נב), יבי”א (ד, יו”ד כא). (אמנם במחנה אפרים הל’ ס”ת נד, א, אסר לאבד מטבעות אלו). בנוסף, הנו”ב (יו”ד תניינא קפ), התיר את המטבעות הללו, משום שהפועל שהטביע את השם לא חשב כלל על השם הקדוש שבמטבע, ועשאו ‘כמעשה קוף’. וצירף סברה זו צי”א (יד, א). כיוצא בזה כתב מרן הרב קוק (דעת כהן קסא), לגבי עשיית לוחות בֶּלֶט להדפסה, שהואיל ועושה הלוחות אינו מודע לשמות הקדושים, הרי הוא כ’מתעסק’ ואין בלוחות קדושה (ועי’ אג”מ יו”ד א, קעב).

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן