יא – שמות ה’ בלועזית

[10].כתב רמב”ם (סנהדרין כו, ג), “שהשמות שקוראין בהן הגוים להקב”ה – הרי הן ככל הכנויים”. ובשעת הצורך מותר למוחקם כשאר כתבי הקודש שאין בהם שמות (יסוה”ת ו, ה; לעיל הלכה ו). וכ”כ רדב”ז (ג, תיט), ש”ך (יו”ד קעט, יא), קסת הסופר (יא, ב), מ”ב (פה, י). וכן משמע מכל הפוסקים שלא הזכירו איסור מחיקה נוסף על השמות הקדושים שנמנו בשו”ע. אמנם גם לשיטתם, אין לנהוג בהם מנהג ביזיון (ערוה”ש יו”ד רעו, כד). אולם נראה שהנחתם בפח שאינו מטונף במיוחד, או בעטיפה או בשקית בתוך פח מטונף – אינה נחשבת ביזיון, שהרי לרוב הפוסקים אפילו מכתב שכתוב בו ‘שלום’ מותר להניח בפח.

מנגד, יש שאסרו למוחקם בלא צורך גדול. כ”כ תשב”ץ (א, ב), פנים מאירות (א, מה), מלאכת שמים (ט, יב), קול יעקב (רעו, מח), ועוד. והחוות יאיר קט, סבר כמחמירים כשהשם בלועזית באותיות עבריות וכמקילים כשהוא באותיות לועזיות. ובאורים ותומים (כז, אורים ב), כתב שלא לכתוב באגרות שמות אפילו בלשון לעז, והובאו דבריו בנתיבות המשפט (כז, ב), ואדרת אליהו (יו”ד צז). למעשה, מתוך חשש לדעת המחמירים, רבים נוהגים לכותבם עם קו מפריד כגון: ‘גא-ט’ (אחיעזר ג, לב).

רבים סוברים שדין אמירת שם בלועזית כדין מחיקתו (רמב”ם סנהדרין כו, ג; ש”ך יו”ד קעט, יא; רע”א קמא כה; אחיעזר ג, לב). ויש שנטו להחמיר יותר באמירה, כי אמירתו שלא בכבוד נראית יותר כפגיעה בכבוד שמיים. כ”כ נימוקי יוסף (נדרים א, ב) בשם הריטב”א, שאין איסור של הזכרת שם שמיים לבטלה בלועזית, אך העושה כן גוערים בו. וכ”כ רדב”ז (ג, תכא) שעל אף שאין איסור, “טוב להיזהר גם מזה”. ויש מחמירים יותר, שלא לומר שמות ה’ בלועזית בלא הקשר של תפילה או דברי תורה. כ”כ רבנו ירוחם (תא”ו יד, ח), שו”ת הגאונים (שערי תשובה סימן קמב), שועה”ר (או”ח פה, ג), חיי אדם (ה, א), חת”ס (נדרים ב, א), בנין ציון סח, מ”ב (רטו, יט), כה”ח (רטו, כז). ואף שגם בזה המחלוקת מדרבנן, שכן שמות ה’ בלועזית דינם ככינויים, כיוון שבאמירת שמות בלועזית באופן לא מכובד יש פגיעה בכבוד שמיים, רבים יותר נטו לחומרא, ואף המקילים כתבו שטוב להיזהר מזה, ולכן כתבתי למעלה לעניין אמירה כשיטת המחמירים, ואילו לעניין מחיקה הבאתי תחילה את דעת המקילים כדעה עיקרית.

מחיקת שם קדוש בעברית באותיות לעז: לרוב הפוסקים אסור מדרבנן למחוק שם ה’ בלשון הקודש כשהוא כתוב באותיות לועזיות, כגון El, וממילא צריך לגונזו. כ”כ ארחות חיים (הל’ אהבת השם ויראתו ו) בשם ר’ מרדכי בשם חכמי לוניל, בדק הבית (יו”ד רעו, י), פנים מאירות (א, מה), פת”ש (יו”ד רעו, יא), מנחת חינוך תלז, קסת הסופר (יא, ב), מקדש מעט (רעו, קי), ערוה”ש (רעו, כד), ועוד. אולם לחוות יאיר קט, כל שהוא כתוב באותיות לועזיות – אין בו שום קדושה. ונראה שגם לדברי המחמירים, אין צורך לגנוז עיתון שנכתב בו שם ה’ באותיות לועזיות, אלא רק אסור למוחקו או לבזותו. שכן לעיל הלכה ט מבואר שאפילו עיתון שיש בו שמות בעברית אין צריך גניזה.