קטגוריות

ח – כתיבת אותיות של שמות במשמעות אחרת

בכלל הדרגה השלישית שאין בה קדושה – כלולות גם מילים הזהות באותיותיהן לשמות הקודש, אך לא במשמעותן. שכן לכל אחד מן השמות הקדושים יש גם משמעות חולין שאינה קודש, ואם כתבו את אותיות השם במשמעות של חולין, אין בהן קדושה. לדוגמה, אחד מן השמות הוא ‘א-ל’, ומילה זו יכולה לשמש גם כמילת יחס, כגון: “משה הלך אל אהרן”, ובאופן זה אין למילה ‘אל’ קדושה, ומותר למוחקה ואינה צריכה גניזה.

כמו כן, אחד מן השמות הוא ‘צבאו-ת’, וניתן להשתמש במילה זו במשמעות חולין, כגון: “צבאות הברית ערכו את חייליהם”, ובמשמעות זו אין קדושה.

וכן לגבי שם ‘שד-י’, אם נרצה לכתוב ‘הַשָּׂדֶה שלי’ במילה אחת, נכתוב: שָֹדִי, ובמילה זו אין קדושה. וכן ישנו ספר חשוב שנקרא ‘שְֹדֵי-חמד’ והכוונה לריבוי שדות, ואין במשמעות זו קדושה. ואין לחוש להשתמש במילה זו כאשר ההקשר מבהיר שאין מדובר בשם ה’.

וכן לגבי השם ‘אדנ-י’, אפשר לכותבו במשמעות אחרת, כגון: “יסד מכונו על אַדְנֵי פז”, ואין במשמעות זו קדושה.

כיוצא בזה, אין קדושה בשמות אנשים או מקומות שפותחים או מסתיימים בשם ה’, כגון: ישראל, שמואל, אריאל, אלירז, או: ידידיה, טוביה, יהונתן, מוריה, הודיה. וכן אליה. ואף ששמות אלו נקראו על שם ה’, כיוון שהפכו לשמות אנשים, אין במשמעותם קדושה, ומותר לכותבם כדרכם בלי מקף או השמטה (תשב”ץ א, קעז). וכן הדין לגבי שם היישוב ‘בית אל‘, הואיל והכוונה לשם מקום ולא לקרוא בשם ה’, אין בו קדושה, ולכן מותר לכתוב, למחוק ולומר את שם היישוב בית אל בלי הגבלה.[7]

קל וחומר שכאשר כותבים גרמניה או אנגליה – אין לעשות שום שינוי, שכן מעולם לא היתה בשמות המדינות הללו כוונה לרמוז לשם ה’.

אפילו לשם המפורש, המורכב מארבע האותיות: ‘י’ה’ו’ה’, יש משמעות נוספת, שאם ירצה אדם לכתוב מילה שמשמעותה ‘מהווה’ בלשון עתיד, יצא שיכתוב את אותיות השם המפורש (יהווה בכתיב חסר). והואיל וההקשר מוכיח שהכוונה למובן של חול, מצד הדין אין איסור לכותבו ואין בו קדושה. אבל אין נכון לעשות כן, משום שזהו השם המפורש, המקודש מכל השמות, וגם בכתיבה שלו במשמעות אחרת יש מעט חילול השם. ומי שנצרך להשתמש במילה זו, יכתבנה בכתיב מלא – ‘יהווה’, וכך המילה לא תיראה כדוגמת השם המפורש.

שמות של מלאכים אינם קדושים וממילא אינם צריכים גניזה (תשב”ץ א, קעז).


[7].מברייתא במסכת סופרים (ה, יב), עולה בפשטות שאין קדושה בשמות ששם ה’ נכלל בהם ונכתבים כמילה אחת במקרא, כגון צוריאל או צורישדי. אולם המקום ‘בית אל’ נכתב בשתי מילים (דעת ת”ק), ע”כ. יש לומדים מכך, שהמילה ‘אל’ שב’בית אל’ שבתורה קדושה ואסורה במחיקה. כ”כ ברכ”י (יו”ד רעו, כז), מלאכת הקודש (תחילת פרשת לך לך), ר’ שלמה הכהן מווילנא, ר’ יצחק שמלקיש (קונטרס באר בשדי, מכתבים ב, כג). וכן מובא ב’שמות קדש וחול’ (פרשת ויצא). מנגד, לדעת רבים אין קדושה ב’אל’ שבשם ‘בית אל’ שבתורה, משום שאין משמעותו ‘ביתו של האל’ אלא שם מקום שנקרא על שם ‘ביתו של האל’. והוכיחו זאת ממנהג הסופרים שאין מקדשים את השם ‘בית אל’ המופיע בתורה, כלומר אף שכותבים ‘בית אל’ בשתי מילים, אין בו קדושה (אמנם כיום הסופרים נוהגים להחמיר בזה). וכן אונקלוס לא תרגמו ‘בית אלהא’ כפי שרגיל לתרגם את המילה ‘אל’. וכן הורו רוה”פ שאינו קדוש, כ”כ אליה זוטא (קמב, ב), פמ”ג (או”ח א”א קמג, ט), שערי ישועה (יו”ד ב) בשם שו”ת בעל גינת ורדים, יהודה יעלה (ב, קז), חת”ס (ו, ליקוטים ה; ב, רע), הרב גוטמכר (אדרת אליהו יו”ד צז). ואם כך אמרו לגבי השם ‘בית אל’ שבתורה עצמה, קל וחומר שאין קדושה בשם היישוב כאשר אינו כתוב בתורה. וכ”כ בשו”ת הרב הראשי (תשמ”ח-תשמ”ט יא), שאין קדושה באמירת ובכתיבת שם היישוב ‘בית אל’, וכן המנהג (שלא כדברי עשה לך רב ט, כא). ונראה שאין קדושה בשמות מזמורים כגון ‘יה אכסוף’ או ‘לְךָ אלי’, ואינם צריכים גניזה, אך לכתחילה טוב לכותבם עם קו מפריד (כמובא להלן יד).

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן