הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – נשים בלימוד תורה בשבת

ה,א – גם נשים צריכות להשתתף בשיעורים

כתב בספר התניא (הראשון) סימן יח: "ומצווה להיקהל בבתי כנסיות לדרוש מעניין היום לנשים וגם לעמי הארץ". ויש בקיום הדרשה מעין המשך של מצוות הקהל, וכפי שלמדו חכמים מפרשת 'ויקהל' כמובא בילקו"ש רמז ת"ח. וכפי שכתב התניא בשם התנחומא.

ולמדנו במצוות הקהל שגם הנשים משתתפות, כדי ללמוד ליראה את ה' ולקיים את מצוותיו, שנאמר (דברים לא, יב): "הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלוֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". וכן אמרו בחגיגה ג, א, שהגברים היו באים ללמוד, היינו להעמיק, ונשים כדי לשמוע, היינו להבין בפשטות. ואת הקטנים הביאו כדי ליתן שכר למביאיהם.

וכן למדנו בירושלמי סוטה פ"א ה"ד, שר' מאיר היה רגיל לדרוש בבית הכנסת של חמת כל ליל שבת. וכמובא בהערה 2.

ה,ב – נשים בלימוד תורה

בשאגת אריה סט, כתב שחלק ממצוות שמחת החג לעסוק בדברי תורה שהם משמחי לב, ואע"פ שכבר מצד השמחה חייב אדם לעסוק בתורה בחג, מ"מ זה שצריך להקדיש חציו של היום לתורה הוא ממה שלמד ר' יהושע (פסחים סח, ב) מן הפסוק (דברים טז, ח): "עצרת לה' אלוקיך". וכתב: "ומכל מקום הני מילי לאנשים שחייבים בתלמוד תורה הוא דשמחה לאיש במענה פיו של תלמוד תורה, דיש לו שמחה במה שעוסק בתורה ומקיים מצוות המקום במצווה חביבה ושקולה לפני המקום כנגד כל המצוות, אבל נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אין להם בהן משום שמחה כלל". ומה שכתב שאין לנשים שמחה כלל, קשה, שאם כן יהיה מותר להן לעסוק בתורה בתשעה באב. ולמדנו שהלימוד אסור לכולם (שו"ע תקנד, א). הרי שגם נשים שמחות בלימוד תורה. (עיין באנציקלופדיה תלמודית יום טוב הערה 95). אלא שצריך לומר שנשים אינן שמחות לקיים את חובת הלימוד המוטלת על הגברים (חצי היום), אבל בשעה אחת של לימוד ודאי שמחות, ואף מעבר לכך כל שהלימוד נעשה בהתנדבות הנשים שמחות בו. ולגבי עניין חציו לה', מן הסתם הנשים יוצאות במה ששולחות את בעליהן ללמוד תורה, שכן למדנו בברכות יז, א: "גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיהו לב): נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי. אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן". ויש לציין עוד שגם בתפילות יוצאים ידי חציו לה' (מהר"י ווייל פסקי דינים שבסוה"ס אות נו, והובא בדרכי משה או"ח תקכט, ב, ומ"א תקכז, כב). ונשים רבות נוהגות להרבות בתפילות בשבתות וימים טובים.

תפריט