ג – כיצד מותר להיעזר במלאכת גוי שנעשית עבור יהודי

ג,א – ההיתר ליהנות באופן לא ישיר ממלאכת הגוי

מה שכתבתי שמותר ליהנות מכך שהגוי כיבה את האור למענו, הואיל ואין זו הנאה חיובית מגוף המעשה, כ"כ בשו"ת משנה הלכות ו, עח; מאור השבת (ח"א, יח, אות נג), והזכיר שם שגם ריש"א סובר כך. וכן נראה משש"כ ל, ה.

כתב בשש"כ ל, סט, גוי שפתח קופסא שראויה לשימוש רב פעמי, ואסור לפותחה כדרך תיקון בשבת, מותר להשתמש במה שבתוכה. וכן גוי שפתח מעטפה, מותר לקרוא את המכתב שבתוכה. כי אינו נהנה מפתיחת הקופסא עצמה או מפתיחת המעטפה עצמה, אלא רק ממה שנתאפשר עקב פתיחתם. וכבר למדנו טו, 8, ובהרחבות שם, שלדעת רבים מותר לפתוח מעטפה בשבת.

ג,ב – אסור לרמוז בנוסח של סיפור בטון של פקודה

נראה פשוט שגם בדרך סיפור, כגון: "אינני יכול לישון עם האור", או "קשה לי לקרוא באור חלש", אם הדברים נאמרים למשרת בטון של פקודה, הרי זה נחשב רמז שיש בו ציווי, כי הטון עצמו מהווה פקודה, למרות שבמילים עצמם אין ציווי.

ג,ג – לשכור גוי בשבת כדי לעשות מלאכה לצורך שבת

בשש"כ ל, לד, אסר לשכור גוי בשבת כדי לעשות עבורו מלאכה שמותרת בשבת. ובילקוט יוסף ח"ב ע' קפג, הערה כא, כתב עפ"י מגילת ספר ע' שפה, שמותר ובלבד שלא יפסוק עמו דמים, עי"ש.

תפריט