ח – נסיעה של מלווי חולים ויולדות לבית חולים

פורסם בקטגוריה פרק כז - פיקוח נפש וחולה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ח,א – ליווי יולדת וחולה

כדי להצטרף ליולדת או חולה מותר אף לעבור באיסורי תורה, כשם שהתירו להדליק נר ליולדת כדי ליישב את דעתה בדבר שקשור לטיפול הנצרך לפיקוח נפש (שו"ע של, א; מ"ב ג, ובאו"ה 'ומדליקין'). ק"ו כאשר ההוראה המקובלת כיום, שכאשר מצבו של החולה בהול, כגון פצוע או חולה שהוזעק לבית חולים – יש צורך שיהיה לחולה מלווה שידאג שמטפלים בו, וכדי למסור לרופאים פרטים אודות החולה, וכדי לסייע לרופאים שלעיתים נזקקים להסכמת המלווה בקביעת מדיניות הטיפול. וכיוצא בזה כתבו בנשמת אברהם רעח, ג, 29; של, ו, בשם הרב נויבירט, וכן הרב יואל קטן בשמו (אסיא ט תשסד עמ' 160), וכ"כ בארח"ש כ, כח.

כיוצא בזה כתב באג"מ או"ח א, קלב, שמותר לבעל לנסוע עם אשתו היולדת למרות שאין בדבר צורך, אלא רק כדי ליישב את דעתה. וכ"כ בארח"ש כ, הערה קכח, בשם חזו"א, שמחללים שבת גם באיסורי תורה כדי ליישב את דעתה של היולדת. ושם כתב שכדי לא להשאיר ילדים קטנים בלא השגחה מותר להסתייע בנהג גוי, וכשאין שם נהג גוי, ישאל שאלת חכם. וכתבתי כפי שרגילים להורות, שכן כאשר אין שום אפשרות להשאיר את הילדים בבית בלא חשש סכנה או היסטריה מצד האם, מותר אף לנהג יהודי להאריך את הדרך עבורם. אלא שיש להתיר זאת רק כאשר באמת לא ניתן להיעזר בשכנים ולא משום פינוק. ולכן כתבתי כגון שהם אנשים רעים או חשודים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ללמד ששכנים סבירים, בין דתיים בין חילוניים, בין יהודים ובין גויים, יכולים בשעת מצוקה לשמור על הילדים.

וכתב באול"צ ח"ב לו, כג, שכאשר נהג האמבולנס יודע להעניק את הטיפול הראוי אין ללוות את היולדת בלא שתבקש זאת במפורש. וכך משמע קצת מאג"מ. אלא שכבר למדנו שההנחה כיום היא שחולה שמגיע לבית חולים צריך מלווה. יתר על כן למדנו בבאו"ה של, א, 'ומדליקין', שמדליקים את הנר ליולדת כדי להרגיעה גם בלא שתבקש. וכ"כ בילקוט יוסף של, ט. וכאשר הנסיעה ארוכה, יש לחוש שבאמצע הדרך תצטרך היולדת או החולה סעד, ולכן צריכים בנוסף לנהג עוד מלווה.

ח,ב – תומכת לידה (דולה)

בארח"ש כ, צ, כתב "פעמים שמותר לקרוא בשבת לאשה המסייעת ליולדת בעת הלידה ומקילה את הלידה ואת הכאבים הכרוכים בה, ובכל מקרה יש לדון לגופו ולעשות שאלת חכם". ולענ"ד ברוב המקרים אין הצורך בתומכת לידה חשוב לחלל שבת עבורו, שכן רק עבור צורך הקשור לפיקוח נפש מחללים שבת, ולא כדי להרגיע ולעודד את החולה בדברים שאינם קשורים לטיפול הקשור להצלתו. ומה שהתירו להדליק נר ליולדת, הוא מפני שהאור מסייע למיילדת לראות את המצב, ואף שהמיילדת טוענת שאינה צריכה לו, ברור שהאור כעקרון מסייע לטיפול. אבל תומכת הלידה אינה עוסקת במה שקשור לפיקוח נפש כלל, שאם היה בזה צורך של פיקוח נפש, היו בתי החולים צריכים לדאוג לכך, או לחילופין היתה צריכה להינתן הוראה מחייבת לכלל היולדות להיעזר בתומכת לידה. לכן נלענ"ד שאין להקל לתומכת לידה לנסוע בשבת, ורק במקרים מיוחדים, כאשר היולדת בחרדה יתירה, יש להתיר לה לנסוע לבית חולים. ואם היא נוסעת עם היולדת בלא להאריך את דרכה, אפשר להקל ולהיענות לבקשתה לצרף את התומכת גם כשאינה בהיסטריה גמורה. אבל במצב רגיל, גם באופן זה אין להקל. ולכן אין לתאם מראש שתומכת הלידה תצטרף עם היולדת בנסיעתה, כאשר גם הבעל נוסע עם היולדת.

פורסם בקטגוריה פרק כז - פיקוח נפש וחולה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן