יד – שאלות שכיחות בצבא

פורסם בקטגוריה פרק כז - פיקוח נפש וחולה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-27-14/

יד,א – החלפת שמירה עם חילוני בחוף מעורב

עיין בהצבא כהלכה פרק כז, שם כתב שאין להחליף תורנות שמירה על מקומות רחצה עם חייל חילוני, כאשר מסתבר שהחילוני לא ימנע מלהתבונן בנשים שאינן צנועות. ע"כ. ונלענ"ד שאצל חייל חילוני העבירה פחותה, מפני שהוא רגיל בכך ולבו גס בזה, ולכן נחוץ מאוד שיחליפו את התורנות. ומעבר לכך, נראה שבכל אופן החייל צריך לסרב לשמור על חוף מעורב, כי בהיותו שומר בחוף הוא נעשה שותף ממש בעבירה של האווירה הלא צנועה. ואין זה דומה לצורך לשמור על מטיילים מחללי שבת, כי שמירה היא דבר שממילא צריך להיעשות, שכן בכל רחבי הארץ חיילים נצרכים לנסוע בשבת לצרכי שמירה, ואין בנסיעה סביב המטיילים חריגה משאר הנסיעות לצרכי שמירה, ואין הפרש אם ישמור סביב המטיילים או בסיורים כלליים על הכבישים באזורים המסוכנים. אבל להיות בחוף מעורב הוא דבר שאינו נעשה ממילא, ואין לחייב חייל להשתתף בזה. וגם לגבי שמירה על מטיילים אסור לעלות על האוטובוס שלהם ולהיות שותפים עמהם בפועל בטיול, כי בזה הוא כבר מסייע ממש לדבר עבירה, וכך כאשר הוא שומר על המתרחצים בחוף, הרי הוא שותף עמהם ממש. וגם ביום חול אסור לשמור עליהם. אמנם אם ישמור על החוף מרחוק בלא שיראה את המתרחצים בחוף – מותר, שכן ממילא יש צורך לשמור באזורי הגבול. יש להוסיף שמעבר לחילוק שבין שמירה על מטיילים בשבת לשמירה על המתרחצים, יש בשמירה על מתרחצים בחוסר צניעות חילול השם, וגם מצד זה יש להחמיר.

יד,ב – הקדמת פעולה אסורה כדי למנוע איסור גדול יותר אח"כ

כתב בהצבא כהלכה כו, ט, (עמ' רסב), על גנרטור שפעולתו נצרכת מעת לעת להצלת חיים, וברור שאם לא יוסיפו בו עוד דלק יכבה ויצטרכו אח"כ להדליקו בשבת – שעדיף להקדים ולהוסיף לו דלק תוך כדי פעולתו (שלדעת הרא"ש איסורו מדרבנן, ולתוס' מהתורה), מאשר להמתין עד שיכבה ואז יצטרכו להדליקו שוב באיסור תורה לכל הדעות. וכן ביום הכיפורים, חייל שיודע בוודאות שיצטרך לאכול כדי להמשיך לשמור ולסייר, עדיף שיקדים וישתה ויאכל פחות פחות מכשיעור, כדי שלא יצטרך אח"כ לאכול ולשתות כשיעור. אבל אם יתכן שיוכל לצום בכל משך יום הכיפורים, מוטב שיצום, ואם יתברר שאינו יכול להמשיך בצום, ישתה ויאכל.

יד,ג – ביסוד הדברים

וביסוד הדברים כתב הרב הרצוג שבעניין זה גדר פיקוח נפש מתרחב, שכן מצינו שאמרו חכמים במשנה עירובין (מד, ב): "כל היוצאים להציל חוזרים למקומם". ובגמרא שם מה, א: "אמר רב יהודה אמר רב: שחוזרין בכלי זיין למקומן". ומשמע שההיתר הוא אפילו ברשות הרבים. וכתב הרמב"ם (שבת ב, כג): "כדי שלא להכשילן לעתיד לבא". ותמה על טעמו, שלא נזכר בגמרא, ומדוע לא הזכיר את הטעם המובא בגמרא, שחוזרים עם כלי הנשק כדי שלא יתקפו אותם האויבים. והוסיף שלכאורה הדין תלוי בשאלה אם שבת הותר לגבי פיקוח נפש או רק דחויה, ולרמב"ם הותרה, כשם שעדות קידוש החודש הותרה בשבת, ולכן התירו לעדים לחלל שבת באיסור דאורייתא, גם כאשר הירח נראה בעליל וברור שאין צורך בעדותם (משנה ר"ה כא, ב). (והרב ישראלי העיר שלדעת הרמב"ם שבת דחויה אצל פיקוח נפש. וכך מקובל לומר, וכפי שכתב הפמ"ג שכח א"א ט). והמשיך הרב הרצוג לומר שיש חילוק בין שוטרים ליוצאים להציל, כי היוצאים להציל יוצאים בהתנדבות והם מתייראים מהאויבים, ואולי רק להם הקילו כדי שלא יתרשלו לעתיד, אבל לשוטרים שעובדים בשכר ואינם מתייראים מאויבים אולי אין להקל לחזור אפילו ברגל.

פורסם בקטגוריה פרק כז - פיקוח נפש וחולה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן