ז – אימוץ ילדים

פורסם בקטגוריה פרק ח - נחמת חשוכי ילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ז, א – בשמיים נשאלים גם על אימוץ ילדים

שבת לא, א: "אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר?".

דייק מהרש"א שם: "עסקת בפריה ורביה – לא אמר 'קיימת פריה ורביה' אלא 'עסקת', דהיינו להשיא יתום ויתומה". וכל שכן המאמצם בביתו.

ז, ב – קיום מצוות פריה ורביה באימוץ ילדים – דברי החכמת שלמה

חידש בחכמת שלמה א, א, שיש מקום לומר שאימוץ ילד נחשב כהולדתו, כפי שאמרו חז"ל (מגילה יג, א): "המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו – מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". וכתב שלפרישה יו"ד רמב, ב, 'כאילו' אינו שווה למקור. אולם לט"ז הוא שווה ממש, ואם כן מקיים את המצווה באימוץ ילד. ומסיים: "ומיהו אף להדרישה, מכל מקום הוי רק אם לא הוליד כלל, אבל אם הוליד ומתו, וגידל יתום ויתומה, ודאי קיים פריה ורביה. דממה נפשך, אם בעינן לידה, הרי הוליד ממש, ואף דלא גדלם, הרי הגדיל יתום ויתומה, ונהי דלא הוליד על כל פנים גידל ויוצא ממה נפשך. כן נראה לי נכון לדינא ודו"ק".

פורסם בקטגוריה פרק ח - נחמת חשוכי ילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן