פרק כב – צביון השבת

א,א – יסוד ההלכות הקשורות בצביון השבת בציווי לשבות נצטווינו לשבות ביום השבת, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן

ב,א – יסוד איסור מקח וממכר מהתורה עיין בהרחבה להלכה א, ביסוד המצווה לשבות, שלרמב"ן עיסוק במקח וממכר אסור מהתורה, כי הוא מפר את המצווה

ג,א – לקיחת מזון מחנות של נכרי כתב בשועה"ר רנב, יג, שכשם שמותר לקחת מוצרי מזון מחנות של יהודי בלא להזכיר עניין קנייה ותשלום, כך

ד,א – האם מותר להשאיל חפץ ובגד כתבתי שמותר, אמנם כתב במ"ב שז, מו, בשם האחרונים שההיתר להשאיל הוא בדבר מאכל ולצורך שבת. וצ"ע, כי

ה,א – איסור דין בשבת אסור לבעל דין לסדר בשבת את טענותיו שיאמר לפני בית הדין. כ"כ במור וקציעה סי' שלט, ומחזיק ברכה, וכנה"ג הגה"ט.

ו,א – לתת מתנה לגוי – להיתר מבכירות ולהיפטר מטבילה חידש בכתב סופר או"ח נט, שמותר לנכרי לקנות דבר מישראל על ידי משיכה, שהואיל וכל

ז,א – ריצה כדי להינצל מצער סברה נוספת בהיתר לרוץ כדי שלא להירטב בגשם, שצער ההירטבות גדול מצער הריצה. ועיין שש"כ כט, ד-ז, בדינים אלו.

ח,א – התעמלות משנה שבת קמז, א: "סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין". רש"י: "סכין – שמן בשבת. וממשמשין – ביד על כל הגוף

ט,א – האיסור רק כאשר מינכר מילתא האיסור ללכת לראות דבר כדי להתכונן לביצוע מלאכה בימות החול הוא רק כאשר ניכר שזו כוונתו, אבל כשאין

י,א – דיבור בענייני מלאכה האיסור לדבר הוא גם על דברים שאסורים מדרבנן, כמו מקח וממכר. והוא דין מיוחד לעניין השביתה ממלאכה בשבת ויום טוב,

יא,א – סיכום עם מורה כתבתי שמותר "אף לשאול מורה עם הוא מוכן ללמד ולספר לו כמה יוכל להרוויח בחודש, אבל אסור לסכם עמו את

יב,א – הגדרת שטרי הדיוטות וטעם איסורם לדעת רש"י (קמט, א, 'שמא ימחוק', 'אסור לקרותו'; קטז, ב, 'שטרי'), ר"י (תוספות קטז, ב, 'וכ"ש') ורא"ש (כג,

יג,א – משחקים בשבת וחומרת ביטול תורה ירושלמי תענית ד, ה: "טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא (היו מוציאים

יד,א – שכר שבת עבור מצווה כתב מרדכי (כתובות פ"ה קפט) בשם רבנו ברוך, והטור תקפה, ה, בשם רבנו יחיאל, שאסור ליטול שכר שבת אפילו

טו,א – הכנה משבת לחול בדיעבד מותר ליהנות ממה שהכין, כפי שכתב בב"י סו"ס תקג, בשם הרשב"א, לעניין מה שבשלו ביום טוב עבור מוצאי יום

טז,א – פעולות קלות שנעשות כדרך שגרה מצינו שמותר להחשיך על התחום כדי ללכת מעבר לתחום במוצ"ש, וזה גם כאשר הדבר ניכר לכל, כי אין

יז,א – דלת עם פעמונים וכן נעליים בילקוט יוסף שלח, יג, סמך על המ"א שהתיר לפתוח דלת שמחוברים אליה פעמונים, כי אינו מתכוון להשמיע קול.

יח,א – מחיאת כפיים וריקוד לספרדים בשבת חתן ושאר שבתות בב"י שלט, ג, כתב את דברי המהרי"ק בשם רב האי גאון, שהתיר לרקוד ולמחוא כפיים