הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יח – מחיאת כף וריקוד

יח,א – מחיאת כפיים וריקוד לספרדים בשבת חתן ושאר שבתות

בב"י שלט, ג, כתב את דברי המהרי"ק בשם רב האי גאון, שהתיר לרקוד ולמחוא כפיים בשמחת תורה לכבוד התורה. ואמנם משמע שבשאר דברים לא היקל, וכ"כ במ"ב שלט, ח, שאין בזה היתר לשמחת חתן. אמנם באול"צ ח"ב מג, ט, כתב שהמיקל בשבת חתן יש לו על מה לסמוך, שיש מהאחרונים שהקילו בזה (ראה כה"ח שלט, יג), ובנוסף לכך יש שהקילו כיום. אבל בשבת שקודם החתונה אין להקל. ע"כ.

ולענ"ד ספרדי שרוצה להקל גם בשבתות רגילות וכמנהג החסידים, יש לו על מה לסמוך, הואיל וגם הוא יכול לסמוך על הסברה שכיום יש בזה צורך מצווה, והרי זה הרחבת ההיתר שהתירו בשמחה תורה. וכיוון שהדין דרבנן, והוא רוצה להקל בזה לשם שמים, יש לו על מה לסמוך. וכן למעשה, ישנם בני תורה ותלמידי חכמים מעדות הספרדים שנוהגים להקל בזה.

ואם מדובר על הקשה חלשה באצבעו על השולחן, או בהקשת רגלו על הרצפה בקול חלש, כתב באבני ישפה ח"ב לה, ב, שאין בזה איסור ולא גזרו בקול חלש שמא יתקן כלי שיר.

יח,ב – שכירת נגנים גויים לשמחת נישואין בשבת

לדעת רבים מותר לומר לגוי לנגן בכלי שיר בשמחת נישואין שבליל שבת (ראבי"ה, שו"ע שלח, ב). והטעם, משום שאיסור הניגון בכלי שיר מדרבנן, ואמירה לגוי מדרבנן, והרי זה  'שבות דשבות' לצורך מצווה שהתירו חכמים (עיין לעיל ט, יא, 7). ונלענ"ד שהיתר זה אינו קיים היום, מפני שאז עשו חתונות בימי שישי אחר הצהריים, כדי לצרף סעודת ליל שבת וסעודת הנישואין ולחסוך בהוצאות, ולצורך השמחה הביאו נגנים גויים. אבל כיום שרגילים לעשות חתונות מפוארות באולם, ונדרשים לכך פועלים רבים, להוביל ולערוך ולהפעיל מערכות חשמליות, יש חשש שיגיעו לחילול שבת. יתר על כן, בהרבה מקומות תקנו משום כך שלא לערוך חופות לקראת שבת, וק"ו שאין להקל להזמין נגנים.

תפריט