י,א – דיבור בענייני מלאכה
האיסור לדבר הוא גם על דברים שאסורים מדרבנן, כמו מקח וממכר. והוא דין מיוחד לעניין השביתה ממלאכה בשבת ויום טוב, שבהם צריך אדם לנהוג כאילו כל מלאכתו עשויה, ואין עליו יותר שום עול מלאכה. אבל מותר לאדם לדבר ביום הכיפורים על מה שיאכל במוצאי הצום, וכן מותר לדבר בפסח על החמץ שיאכל אחר הפסח. כ"כ בשש"כ כט, הערה קעג, בשם רשז"א.