הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – מעשה בית דין, נישואין, תרומות ומעשרות וטבילה

ה,א – איסור דין בשבת

אסור לבעל דין לסדר בשבת את טענותיו שיאמר לפני בית הדין. כ"כ במור וקציעה סי' שלט, ומחזיק ברכה, וכנה"ג הגה"ט. אבל מותר לבעלי הדין ולדיינים ללמוד בספרי הפוסקים דברים הקשורים לדין, שהוא לימוד תורה. וכמובא בילקוט יוסף ח"ה ע' פח.

ה,ב – אין מקדשין אשה

לדעת רש"י, רי"ף, רמב"ם ורא"ש, בכל אופן אין מקדשים אשה בשבת. אבל לדעת ר"ן עפ"י ר"ת, רק כשאין מדובר בקידושין של מצווה אסור, כגון שכבר יש לו אשה ובנים, אבל אם אין לו בנים או שאין לו אשה, מותר לקדש בשבת, שהוא צורך מצווה. אמנם גם ר"ת לא הקל בזה למעשה אלא בדוחק. ובשו"ע שלט, ד, כתב בסתם שאין מקדשים אשה, והרמ"א הזכיר את דעת ר"ת, וכתב שלמעשה אפשר להקל בשעת דחק גדול, למנוע ביוש והפסד הסעודה שכבר הכינו, כגון שלא התפשרו על הנישואין עד אחר כניסת השבת. ועי"ש במ"ב.

ה,ג – צביון השבת

אף שאמרו בביצה, לז, א, שהאיסור לדון ולקדש אשה וכו' הוא גזרה שמא יכתוב, נלענ"ד ששורש הגזרה מפני שאין עניינים אלו מתאימים לשביתת ומנוחת השבת. אלא שאם היה הדבר עומד אך ורק על 'עובדין דחול', לשם מצווה היה מותר, ורצו חכמים להרחיב את האיסור ולגדור אותו מכל וכל, וגזרו משום כתיבה. וכעין מה שכתבתי לעיל בסוף הרחבה כב, ב, א.

תפריט