בימים מיוחדים מוסיפים בתפילה דברים מעניינו של יום. יש תוספות שאם שכחה לאומרן לא יצאה ידי התפילה, ויש תוספות שלכתחילה צריך לאומרן אבל בדיעבד אינן מעכבות.
בחול המועד של פסח וסוכות, מוסיפים 'יעלה ויבוא' בברכת 'רצה', ואם שכחה לומר וסיימה תפילתה – חוזרת ומתפללת. ואם עדיין לא סיימה את תפילתה – חוזרת ל'רצה' ואומרת 'יעלה ויבוא' וממשיכה משם ואילך עד סוף התפילה. וכן בראש חודש אומרים 'יעלה ויבוא', ואם שכחה לומר בשחרית ומנחה – חוזרת ומתפללת. אבל אם שכחה לומר 'יעלה ויבוא' בערבית של ראש חודש – אינה חוזרת, הואיל ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי עדים, לא היו מקדשים את החודש בלילה, וממילא לא חלה עדיין קדושת ראש חודש בערבית (שו"ע תכב, א).
במוצאי שבת מוסיפים נוסח הבדלה בברכת 'אתה חונן', ואם שכחה לומר – אינה חוזרת, הואיל והיא עתידה לצאת ידי חובתה בהבדלה שעל הכוס (שו"ע רצד, א).
בחנוכה ובפורים מוסיפים 'על הניסים' בברכת ההודאה, ואם שכחה לומר – אינו חוזרת, מפני שחגים אלו מדברי חכמים, לפיכך אין הזכרתם בתפילה מעכבת (שו"ע תרפב, א).
בימי תענית מוסיפים לומר 'עננו' בתפילת הלחש בברכת 'שומע תפילה'. למנהג יוצאי אשכנז אומרים 'עננו' רק במנחה (רמ"א תקסה, ג). למנהג יוצאי ספרד אומרים בכל משך הצום: בתשעה באב – בערבית, בשחרית ובמנחה, ובשאר הצומות – בשחרית ובמנחה (כה"ח תקסה, יז). ויש נוהגים בכל הצומות לאומרו גם בערבית (הרב רקח, מהרי"ץ). לכל המנהגים, השוכחת לומר 'עננו' אינה חוזרת.
בעשרת ימי תשובה, שהם ימי דין, שבהם מתגלה מלכותו בעולם, חותמים 'המלך הקדוש' בברכה השלישית, ו'המלך המשפט' בברכה על השבת המשפט. טעתה ואמרה 'האל הקדוש' בברכה השלישית, חוזרת לתחילת התפילה, שכבר למדנו ששלוש הברכות הראשונות הן מקשה אחת, וכל הטועה באחת מהן – חוזרת לראש. ואם תיקנה את עצמה תוך כדי דיבור, היינו תוך זמן של אמירת שלוש מילים בקצב של דיבור רגיל, תמשיך בתפילתה.
טעתה בברכת השבת המשפט וחתמה 'מלך אוהב צדקה ומשפט' כבכל השנה, ולא תיקנה את עצמה תוך כדי דיבור, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, יצאה בדיעבד ידי חובתה, הואיל וגם בנוסח של כל השנה מזכירים את המילה 'מלך' (רמ"א קיח, א; בא"ח נצבים יט; כה"ח א). ולמנהג חלק מיוצאי ספרד לא יצאה, הואיל ולא אמרה את נוסח הימים הנוראים. ולדעתם, אם עדיין לא סיימה את תפילתה, תחזור לברכת 'השיבה שופטינו' ותחתמנה כראוי, ותמשיך משם עד סוף התפילה. ואם סיימה את התפילה, תחזור ותתפלל שנית, ותתנה שאם אינה חייבת לחזור, הרי שזו תפילת נדבה (שו"ע קיח, א; יחו"ד א, נז).
עוד מוסיפים בעשרת ימי תשובה ארבע תוספות: 'זכרנו', 'מי כמוך', 'וכתוב' ו'בספר חיים', ואם שכחה ולא אמרה אותן, אינה חוזרת (שו"ע תקפב, ה).[2]
[2]. טעתה ואמרה ביום חול רגיל 'יעלה ויבוא', או 'זכרנו' שאומרים בעשרת ימי תשובה, או 'על הניסים' – תחזור לתחילת הברכה. ואם כבר המשיכה לברכה הבאה, תמשיך למרות טעותה (פניני הלכה תפילה יח, 3).