חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

א – דילוג וטעות בתפילה

אנשי כנסת הגדולה תקנו את נוסח התפילה כמקשה אחת הכוללת את כל הבקשות העיקריות, ואף הקפידו על סדר הברכות, וסמכו זאת על פסוקים (מגילה יז, ב). לפיכך, המדלגת על אחת מברכות שמונה עשרה של תפילת עמידה, לא יצאה ידי מצוות תפילה. ואף אם שינתה את סדר הברכות, למרות שבפועל אמרה את כולן – לא יצאה ידי חובתה (שו"ע קיט, ג).

וגם מי שטעתה באחת הברכות טעות שפגעה בעיקרה של הברכה, כגון שלא אמרה את חתימתה, או שאמרה בה דבר שאינו שייך כלל, כגון שביקשה על הגשמים בקיץ, הרי היא כמי שלא אמרה את אותה הברכה (באו"ה קיט, ג). וכן אם שכחה לומר "יעלה ויבוא" בראש חודש ובחגים, עליה לחזור להתפלל תוך הזכרת "יעלה ויבוא".

ובכל הדינים האלו, דין האשה כדין האיש, ובכל מקום שאיש היה צריך לחזור ולהתפלל, גם אשה חוזרת. ובכל מקום שאיש צריך לחזור שוב לאותה ברכה שטעה, גם אשה חוזרת (כפי שיבואר בהלכה הבאה). וגם כאשר התפללה תפילה שאינה חייבת בה, כגון אשה שנוהגת להתפלל שחרית בלבד, ובאותו יום החליטה להוסיף ולהתפלל מנחה וטעתה בה, עליה לחזור להתפלל בלא טעות. וכן מי שרגילה להתפלל שחרית ומנחה, והוסיפה והתפללה מעריב וטעתה בתפילתה, עליה לחזור להתפלל בלא טעות. שהואיל וכבר התחילה להתפלל, עליה להתפלל כפי שתקנו חכמים, ואם שינתה ממטבע שתקנו חכמים, עליה לחזור ולתקן.[1]


[1]. אמנם יש סוברים שאינה חייבת לחזור לתקן תפילה שאינה חייבת בה, אבל דעת הפוסקים רובם ככולם שצריכה לחזור, כשם שאיש שטעה בערבית חייב לחזור על תפילתו אף שהיא תפילת רשות. וע' בהליכות ביתה ו, ט. וכן כתב יבי"א ו, יח, והוסיף שלכתחילה טוב שתתנה בליבה שאם אינה חייבת לחזור הרי זו תפילת נדבה. (אמנם בהליכות שלמה טו, הערה ה' סובר, שאם אינה רגילה להתפלל בקביעות ושכחה יעלה ויבוא בשחרית ומנחה של ראש חודש, תוכל לבחור אם לחזור ולתקן או שלא לחזור).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן