בנוסף לחמשת האיסורים שישנם בתשעה באב, ישנם איסורים הקשורים לכך שתשעה באב הוא יום אבל, ונתחיל לבארם: כשם שאסור לאבל ללמוד תורה בימי השבעה, כך אסור ללמוד תורה בתשעה באב, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות. ועוד, שדברי תורה משמחים, שנאמר (תהלים יט, ט): "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", ולכן אסור ללומדם בימי אבל. גם בהרהור אסור ללמוד, כי גם הרהור בדברי תורה מסיח את הדעת מהאבלות ומשמח. אבל מצווה ללמוד בדברים עצובים שעוסקים בפורענות ישראל ובייסורי האדם, שהם מתאימים לעניינו של יום. ואין ללומדם בעיון, מפני שהלימוד בעיון משמח ועלול להסיח את הדעת, אבל אם התעוררו ללומד חידושים תוך כדי לימוד פשוט, אין בזה חשש, שכך הוא דרך הלימוד (ערוה"ש תקנד, ד). ואם עלה בדעתו חידוש חשוב והוא חושש שישכחנו עד מוצאי הצום, מותר לכותבו בקיצור (עי' כה"ח תקנד, קי).
אלו הדברים המותרים בלימוד: בתנ"ך – מגילת איכה ופרקי החורבן שבספרי מלכים ודברי הימים, וכן נבואות החורבן שהם רוב ספר ירמיהו, חלק מיחזקאל ומעט מישעיהו ותרי עשר. אבל אין ללמוד את נבואות הפורענות והחורבן של הגויים הרשעים, שהם שמחה לעולם. וכן מותר ללמוד את ספר איוב שעוסק בייסורים, ואת סיומו אין ללמוד. וכן מותר ללמוד בתורה את דברי התוכחה והפורענות מפרשות בחוקותי, כי תבוא והאזינו. מותר ללמוד את כל הפסוקים הללו עם פירוש, כדי להבין את הפשט אבל לא כדי להעמיק.
בדברי חכמים, מותר ללמוד את אגדות החורבן ממסכת גיטין (נה, ב – נח, א), ואת מדרש איכה רבה, בלא המדרשים שעוסקים בנחמה שעליהם צריך לדלג. וכן מותר ללמוד פרק שלישי ממסכת מועד קטן שעוסק בהלכות אבלות ונידוי, וכן את הגמרא בסוף מסכת תענית שעוסקת בדיני תשעה באב.
בהלכה, מותר ללמוד את הלכות ימי בין המצרים ותשעה באב (שו"ע או"ח תקנ – תקסא), וכן את הלכות אבלות (שו"ע יו"ד שלד – תג). רב שנשאל שאלה שאינה סובלת דיחוי בהלכות שאסורות בלימוד – יענה עליה בלא לבאר את טעמי ההלכה (מ"ב תקנד, ה).
מותר ללמוד ספרי מוסר, ואף שמובאים בהם פסוקים ודברי חכמים, כיוון שמגמתם לעורר את האדם לתשובה על חטאיו, אין בכך שמחה רגילה שבלימוד תורה.[13]
לכתחילה יש להקפיד בדינים הללו מחצות היום של ערב תשעה באב. אבל כבר למדנו, שהחושש שההגבלה ללמוד דווקא בנושאים אלו תגרום לו ביטול תורה, עד תשעה באב מוטב שילמד במקום שליבו חפץ (רמ"א תקנג, ב, ומ"ב ח, ולעיל ט, ג).
אסור לקרוא בתשעה באב ספרים מרתקים או עיתונים או ללמוד שאר חכמות, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות (ערוה"ש יו"ד שפד, ט). אבל מותר ואף ראוי לקרוא ספרי היסטוריה על החורבן והגלות והצרות והייסורים שעברו על עם ישראל.
יש סוברים שמצוות תלמוד תורה אינה חלה בתשעה באב ואינה חלה על האבל בשבעת ימי אבלות (ערך השלחן תקנד, א). ורבים סוברים שהיא חלה תמיד, אלא שבימים אלו צריך ללמוד בדברים הרעים (שדי חמד אסיפת דינים מערכת בין המצרים ב, יב; מועד לכל חי י, כא; עי' ביבי"א ח"ח יו"ד לה, ובפס"ת תקנד, 2, 3).
לעניין לימוד תורה של ילדים קטנים, ראו להלן בהלכה כא.
