חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יח – דברי תורה שבתפילה וברכת 'שעשה לי כל צרכי'

רוב הפרקים שאנו אומרים בסדר הקרבנות נקבעו משני טעמים: א) כתחליף לקרבנות וכהכנה לתפילה, ב) כדי שכל יהודי יזכה ללמוד תורה בכל יום – בדברי מקרא, משנה ותלמוד. ממילא בתשעה באב, שאסור ללמוד תורה, מתעוררת שאלה, האם אפשר לומר את הפרקים הללו. לדעת רבים כל מה שהוא חלק מסדר התפילה, עיקר עניינו לצורך התפילה, ועל כן מותר לאומרו גם בתשעה באב, וכך נוהגים רבים מיוצאי ספרד וחלק מיוצאי אשכנז. ויש אומרים, שלכל אדם מותר לומר בתשעה באב רק את מה שהוא רגיל לומר בכל יום בסדר התפילה, אבל את מה שאינו רגיל לומר בסדר הקרבנות, לא יאמר בתשעה באב.[21]

יש נוהגים לומר בכל יום כמה פרקי תהילים, וכך מסיימים בכל חודש את ספר תהילים. בתשעה באב עדיף שלא לאומרם ולהשלימם למחרת, והרוצה לסמוך על המקילים לאומרם אחר חצות – רשאי.[22]

אחת מברכות השחר היא ברכת 'שעשה לי כל צרכי', ויש בה הודאה על נעילת הנעליים. ואף שאסור לנעול נעליים בתשעה באב ויום הכיפורים, נהגו יוצאי אשכנז ומקצת מיוצאי ספרד לאומרה, מפני שהיא הודאה כללית על מנהגו של עולם, ולא על נעילת הנעליים של אותו היום. ועוד, שגם בימי הצום מותר לנעול נעלי בית שמרגישים בהן את קושי הדרך. ועוד, שבמוצאי הצום נועלים נעליים, וההודאה שבברכות השחר חלה גם על הלילה. אולם לדעת האר"י, אין לברך ברכה זו בימים אלו, וכך נוהגים רוב יוצאי ספרד.[23]

בליל תשעה באב מותר לומר את כל סדר קריאת שמע שעל המיטה, כי הפסוקים שבו נאמרים כדרך תפילה ולא כדרך לימוד.


[21]. בשו"ע תקנד, ג, כתב שמותר לומר את כל סדר היום ואפילו מדרש ר' ישמעאל. וכ"כ בערוה"ש תקנד, ו. ורמ"א תקנט, ד, כתב שאין לומר פיטום הקטורת שבסדר הקורבנות. משמע ממ"ב תקנד, ז, שהכלל הוא, שמה שרגילים לומר בסדר התפילה בכל יום, אפשר לומר גם בתשעה באב. וזו דעת הי"א שכתבתי למעלה. מנהג רבים מצפון אפריקה ובבל, שאין אומרים את התוספות שבסיום תפילת שחרית שאחר קדיש תתקבל.

[22]. ראו מ"ב תקנד, ז; כה"ח כ. הט"ז התיר לומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' של אותו יום, ויש שנהגו לפיו, וכן מנהג חסידי חב"ד לעניין חת"ת. אבל רוב ככל האחרונים לא קיבלו את דעתם, כמבואר בשעה"צ תקנד, יא. וכן אין לקרוא בסדר חוק לישראל ומעמדות, כמבואר בברכ"י תקנד, ה, ומ"ב ז. מי שיש לו חולה, מותר לומר עליו תהילים גם לפני חצות, כי זו תפילה ולא לימוד.

[23]. לדעת רא"ש, ר"ן וטור או"ח תריג, מברכים 'שעשה לי כל צרכי' ביוה"כ, וכ"כ במ"ב תקנד, לא. ולפי רמב"ם הסובר שאין מברכים על דבר שלא נהנים ממנו, אין לברך, כמובא בב"י שם. וכן נהג הגר"א. אבל במוצאי הצום בעת שנעל נעליים בירך (מעשה רב ט). ומנהג האר"י, שככלל מברכים גם על דברים שלא נהנים מהם (פנה"ל תפילה ט, ג), אבל בצומות אין מברכים, וכן נוהגים ההולכים אחריו, כמובא בכה"ח מו, יז. וברב פעלים ב, ח, כתב שגם במוצאי הצום לא יברכו.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן