קטגוריות

יד – תיקונים שונים

פעמים שאירעו טעויות בכתיבת ספר התורה, ולא ניתן היה לתקנן על ידי מחיקה, מפני שהיה צריך למחוק שם מילים רבות. במצבים אלו הפתרון הוא לקדור (לחתוך) מהקלף את הקטע שבו הטעות, להדביק במקומו קלף (טלאי) מלמטה, ועל הקלף המודבק לכתוב את מה שצריך בלא טעויות (רמ”א יו”ד רפ, א; קסת הסופר יח, ד-ה).

אלא שאם הבעיה נוצרה עקב כתיבת שם קדוש שלא במקומו, יש אומרים שמשום כבודו של השם – אסור לקודרו (רמ”א רעה, א; ש”ך ג), אלא יש להסיר את היריעה כולה, שבה יש בדרך כלל כארבע עמודות, לגנוז אותה ולכתוב מחדש על יריעה חדשה את העמודות הנצרכות. ויש אומרים שכדי להציל את היריעה מגניזה, מותר לקדור את השם ולגונזו (ט”ז יו”ד רעו, ז; נחלת שבעה לז). למעשה, בשעת הצורך נוהגים להקל לחתוך את הקלף שעליו השם עם עוד כמה מילים כפי הצורך, ומדביקים שם טלאי מקלף, ועליו כותבים כראוי (בני יונה, קסת הסופר יא, ח; יג; לשכ”ה כג). וככל שיודעים להדביק את הטלאי באופן שמתאחה יפה יותר עם הקלף, כך ניתן יותר לסמוך על עצה זו.[10]

יש סוברים שכאשר אירעה טעות בשם קדוש, במקום לקדור את מקום השם עם עוד מילים, דבר ששנוי במחלוקת, עדיף להסיר את השם על ידי קילופו. היינו שסופר אומן יסיר את השכבה העליונה של הקלף עם השם שכתוב עליה, ויגנוז אותה, וכך יוכלו לכתוב על הקלף את מה שצריך (שו”ת מהר”י לבית לוי פא; בית דוד). ויש סוברים שאין לעשות כן, שמא יימחק חלק מהשם בעת הקילוף. ועוד, שאולי זה נחשב כמי שכותב ספר חציו על הקלף וחציו על דוכסוסטוס, שפסול. ועוד, שיש לחשוש שמקום הקלף שעליו השם נכתב התקדש ואסור לכתוב עליו מילים אחרות (תוס’ ערכין ו, א, ‘יגוד’; תשב”ץ א, קמט; מ”א לב, כו; בני יונה, קסת הסופר יא, יא). כיום, סופרים מומחים נוהגים לקלוף (קול יעקב רעו, כח-כט; ועי’ יריעות שלמה טו, 34). ורבים מיוצאי אשכנז אינם נוהגים לקלוף.

התברר לסופר ששכח לכתוב מילה או כמה מילים בספר התורה, בעבר נהגו לתקן זאת על ידי ‘תלייה’, כלומר כתיבת החסר בין השורות, מעל המקום שבו הסתיימה המילה הקודמת (שו”ע יו”ד רעו, א). וצריך לשרטט תחילה את המקום שבו תולים את המילה (קסת הסופר ג, ה. בתפילין ובמזוזות אין מועיל לתלות, הואיל וצריך לכותבן כסדרן).

אולם בימי האחרונים נהגו שלא לתלות מילה בין השורות (בני יונה רעו, ט; לשכת הסופר י, י). כמו כן, בעבר היו מקילים בשעת הצורך לכתוב כמה אותיות מחוץ לשורה, ובימי האחרונים נהגו שלא לעשות זאת (שו”ת גינת ורדים או”ח ב, ד). ונראה שנהגו להחמיר בכך בימי האחרונים, מפני שהכלל היסודי של כתיבת סת”ם הוא שהכתיבה צריכה להיות ‘כתיבה תמה’ (מנחות לד, א), ולאחר שהחלו להשתמש בדפוס, והתרגלו לשורות ישרות, כתיבה בין העמודות או בין השורות אינה נחשבת לכתיבה תמה.


[10]. מסכת סופרים (ה, א): “הכותב שני שמות של קדש (במקום שצריך שם אחד) – מקיים את הראשון ומעכב את האחרון” (כלומר קודרו). וכ”כ ב”י (יו”ד רעו, יא) בשם תשובת הרמב”ם, ש”מחטב את השם” השני, וכ”כ תשב”ץ (א, קמט), ט”ז (יו”ד רעו, ז), נחלת שבעה לז, ועוד. מנגד, בשו”ת הרא”ש (ג, ז) כתב ש”חס וחלילה לקדור את האזכרות מן היריעה. מוטב שיסלק היריעה ויכתוב אחרת במקומה”. וכ”כ בנו בשו”ת זכרון יהודה ג. ובשו”ת מהרלב”ח ב, כתב שמן הדין היה נראה להתיר, אך מאחר שהרא”ש החמיר בזה יש לחוש לדעתו. וברמ”א (יו”ד רעה, א) כתב שאין לקדור את השם “ולעשות נקבים ביריעה”, “שאין זה הידור” (לבוש שם). ולש”ך ג, האיסור הוא מצד כבוד השם ולא נקיבת הקלף. ולשאילת יעבץ (א, קנג) האיסור לקדור הוא רק כשקודר את השם מחמת פסול שאינו קשור לשם, אך אם השם הוא הפוסל את הס”ת, כגון שנכתב פעמיים, כמובא במסכת סופרים – מותר, וטוב לקדור עמו מילים נוספות. ולחת”ס (יו”ד רסד; רעב) בזה גם הרא”ש יודה שמותר. וכתבו למעשה בני יונה (יו”ד רעו, לא) וקסת הסופר (יא, ח), שבמקום שנהגו לקדור שם מיותר עם תיבות נוספות – רשאים להמשיך במנהגם.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן