קטגוריות

י – הקדמת הכהן בימי חול

התקנה להקדים כהן היתה בשבתות ובימים טובים שבהם התאספו רבים לבית הכנסת, אבל בימי שני וחמישי, שבהם המתפללים היו מעטים, כיוון שלא היה חשש מחלוקת, מותר היה לקרוא ישראל לעלייה הראשונה (גיטין נט, ב). אולם כתבו כמה ראשונים, שכך היה בזמן המשנה והגמרא, שהיו טרודים במלאכתם ורק מעטים הגיעו לתפילה במניין בימות החול. אבל בימי הראשונים, שרבים יותר באו לתפילה בימות החול, גם בימות החול צריך להקדים את הכהן (תוס’ שם ‘אבל’; סמ”ג ומרדכי). מנגד, יש ראשונים שסוברים שאין צריך להקדים את הכהן בימות החול, כי אף שנתרבו המתפללים במניין, עדיין אינם רבים כמו בשבתות ובחגים (רא”ש, רי”ד וראבי”ה). למעשה, כתבו האחרונים שגם בימות החול צריך להקפיד להקדים את הכהן (שו”ע קלה, ג; מ”ב ט).[11]

לעיתים בימי שני וחמישי, ישנם בבית הכנסת שני ישראלים שצריך להעלותם, כגון חתן ובעל ברית, ואם יעלו כהן ולוי לעליות הראשונות, לא יישארו להם שתי עליות. לפיכך, מבקשים מהכהן לצאת בעת שקוראים לראשון, וכך יוכלו להעלות את החתן ובעל הברית. וגם אם הכהן אינו מעוניין לצאת, אפשר להעלות את החתן או את בעל הברית לעלייה הראשונה, משום שבשעת הצורך אפשר לסמוך על הסוברים שבימות החול אין צורך להקדים את הכהן.[12]


[11]. יש ראשונים שסוברים, שגם בימות החול צריך להקפיד לקרוא לכהן ראשון, הואיל ובימיהם רבים יותר נהגו לבוא לתפילה בימות החול (תוס’ גיטין נט, ב, ‘אבל’; סמ”ג עשין קעא, סמ”ק מצוריך נו, מרדכי תא, או”ז ב, מב; וכתבו שכך דעת ר”ת. וכך משמע מרי”ף ורמב”ם, שסתמו שכהן תמיד קורא ראשון). מנגד, יש סוברים שבימות החול, כיוון שהציבור מצומצם, אין תקנה משום דרכי שלום ורשאי הכהן למחול על ‘וקדשתו’ כדי שיעלו ישראל לראשון (רא”ש גיטין ה, כ; טור קלה; פסקי רי”ד, ריטב”א ונימוקי יוסף לגיטין נט, ב; ראבי”ה ח”ב מגילה, תקעז; וריב”ש רד). למעשה, רוב ככל האחרונים כתבו שגם בימי החול צריך להקפיד להעלות כהן לראשון, ומהם: בית יוסף (קלה, ה), פמ”ג (משב”ז קלה, ג). וכתבו ח”א (לא, יז), שעה”צ יג, שגם במניין מצומצם חייבים להקדים את הכהן.

[12]. יש אומרים שגם בשבת ובחג, באופן חד פעמי ובשעת הצורך, מותר לכהן למחול על כבודו כדי שיעלו במקומו ישראל, כגון שרוצים לקבל עבור העלייה הראשונה תרומה גדולה, או כי צריך לכבד אורחים רבים (חת”ס או”ח כה; רש”ק ספר סת”ם פרט ועוללות פו, א). מנגד, יש סוברים שאין לכהן לוותר על עלייתו בשבת ובחג (כנסת יחזקאל ז; הרב גוטמכר, אדרת אליהו או”ח טז).

בימות החול: יש אומרים שכאשר צריך לכבד שני חתנים ישראלים אפשר להוסיף עוד עלייה (מרדכי מגילה תתח בשם ריב”א, הגה”מ, רמ”א קלה, א; ערך לחם קלה, א; ברכ”י ד; שמש ומגן א, יז). ולא חוששים לביטול מלאכה ולטרחא דציבורא, הואיל ובזכות החתנים אין אומרים תחנון, ואזי נותר זמן להוסיף עלייה (ברכ”י קלה, ה). וכן משום שהציבור מוחל על כבודו עבור החתנים (כנסת הגדולה הגה”ט רפב, יא). אולם לרוב הפוסקים אין להוסיף עולים, וכפי פשט המשנה במגילה כא, א (ב”י בבדק הבית קלה, א; מ”א ב; ט”ז ב; א”ר א; כנסת הגדולה הגהב”י קלה, א; מאמ”ר קלה, א; מ”ב קלה, ג; יבי”א ו, כג; עשה לך רב ג, כב).

לפיכך, הפתרון הוא שהכהן יוותר על עלייתו, ועדיף שיצא מבית הכנסת ברגע שבו קוראים לעלייה הראשונה, ומיד לאחר שיתחיל העולה לברך – יחזור ויכנס. ואמנם יש אומרים שבלא שיצא אסור לקרוא לישראל (מ”א קלה, ז, עפ”י מהרי”ק), אך להלכה אפשר לקרוא לישראל בהסכמתו גם אם אינו יוצא (ב”י ורמ”א קלה, ה; מ”ב יח; אג”מ או”ח ב, לד; יבי”א ו, כג; שיח נחום ז). ונראה שבשעת הצורך, גם אם הכהן אינו מסכים לוותר על עלייתו, אפשר להעלות את החתנים, שכן למדנו שלדעת ראשונים רבים בימות החול אין חובה להקדים כהן, ובשעת הדחק אפשר לסמוך עליהם.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן