התחילו לקרוא בתורה, ובתוך הקריאה נתגלתה טעות שיש ספק אם היא פוסלת את הספר, יש להמשיך לקרוא בספר התורה בברכה ולא להחליפו באחר, משום ‘ספק ספיקא’. ראשית, יתכן שהטעות שנמצאה אינה פוסלת את הספר. שנית, אף אם היא פוסלת, יש אומרים שבדיעבד יוצאים בקריאה בספר תורה פסול, וכיוון שכבר התחילו לקרוא בספר זה, משום כבודו של הספר, יש לסיים בו את הקריאה (רמ”א קמג, ד; מ”ב כה).
אבל אם נמצאה באמצע הקריאה טעות שפוסלת את הספר בוודאות, צריך להוציא ספר תורה כשר מן הארון, ולהמשיך בו את הקריאה. אבל על מה שכבר קראו אין צריך לחזור, מפני שלעניין זה סומכים על הסוברים שבדיעבד יוצאים בקריאה בספר פסול (רמ”א קמג, ד; מ”ב יג).
אם הפסול נמצא באמצע קריאת אחד העולים, יש אומרים שצריך להחליף מיד את ספר התורה הפסול בכשר, ולהמשיך לקרוא בספר הכשר לפחות שלושה פסוקים, כדי שהעולה יברך את הברכה האחרונה על קריאה בספר תורה כשר (שו”ע קמג, ד).
ויש אומרים, שאם הקורא נמצא במקום שניתן לסיים בו את הקריאה (שאינו פחות משלושה פסוקים לפני או אחרי פרשיה, לעיל הלכה ה), יברך העולה ברכה אחרונה על מה שקרא בספר הפסול, וזאת כדי שלא להחליף את הספרים באמצע העלייה. אבל אם הטעות נמצאה במקום שבו לא ניתן להפסיק, מאחר שאין להמשיך לקרוא בספר הפסול, עליהם להחליף את הספרים ולהמשיך את הקריאה בספר הכשר, והעולה יברך את הברכה האחרונה על הספר הכשר (רמ”א שם, מ”ב יג).[19]
בכל מקרה שנמצאה טעות בספר התורה, על הגבאים לדאוג לתיקונה בהקדם האפשרי (לעיל י, כא).
אם נמצאה הטעות באמצע הקריאה, כתבתי למעלה את שתי הדעות העיקריות של שו”ע ורמ”א, שכמותן נוהגים יוצאי ספרד ואשכנז. וישנה דעה נוספת, שגם אם נתגלתה הטעות במקום שלא ניתן להפסיק, ימשיכו לקרוא בספר הפסול עד היכן שמותר להפסיק, ויברכו עליו, ורק אח”כ יחליפו את הספר (מרדכי מגילה תשצג-תשצד; ב”ח קמג, ב; מ”א ד; ערוה”ש ה).
