ג – שלא יהא דבר חוצץ בין המתפלל לקיר

מצווה מן המובחר שלא יהא דבר חוצץ בין המתפללת עמידה לקיר, כדי שלא יהיה דבר שיסיח את דעתה מהתפילה. ואם בסמוך לקיר עומד רהיט קבוע כארון סגור, כיוון שאינו מסיח את הדעת – אינו חוצץ, ואפשר לכתחילה להתפלל בסמוך לו (שו"ע צ, כא; מ"ב סג, סה).

רהיט שנועד לצורך התפילה, כגון סטנדר, אינו חוצץ. וכן מי שרוצה להסתייע בשולחן, כדי להניח עליו את הסידור, אינו חוצץ. אבל כשאין בו צורך, מצווה שגם שולחן לא יחצוץ בינה ובין הקיר (מ"ב צ, סו; פניני הלכה תפילה ג, 6). אשה שעומדת בין המתפללת לקיר, אם גם היא עוסקת בתפילה – אינה חוצצת, ואם היא עוסקת בדבר אחר – חוצצת (שו"ע או"ח צ, כב; הרב קוק, טוב ראיה ברכות ה, ב).

אין ראוי להתפלל מול תמונות, מפני שהן עלולות להסיח את הדעת מהתפילה (שו"ע צ, כג). אבל אם התמונה מעל גובה קומת אדם – מותר, שאין חשש שתסתכל בה בתפילה (מ"א צ, לז; מ"ב עא).

אסור להתפלל מול ראי, מפני שהמתפללת מולו נראית כמי שמשתחווית לבבואתה, ולכן אף אם תעצום את עיניה אסורה בכך (מ"ב צ, עא). לכתחילה, אין להתפלל בלילה מול חלון שנשקפת ממנו בבואתה, מפני שגם באופן זה ההסתכלות בבבואתה עלולה להטריד את כוונתה. בשעת הצורך תעצום את עיניה או תסתכל בסידור ותתפלל (ראו פניני הלכה תפילה ג, 7).