לא יתפלל אדם תפילת עמידה סמוך לרבו המובהק, מפני שאם יתפלל לצידו, יראה עצמו כשווה לרבו. וקל וחומר שאם יתפלל לפני רבו ייראה כמתגאה עליו. וגם אחרי רבו לא יתפלל, מפני שאם הרב יסיים את תפילתו לפני התלמיד, יצטער כשלא יוכל לפסוע שלוש פסיעות לאחריו. ועוד, שהתלמיד עלול להיראות כמשתחווה לרבו (שו"ע צ, כד; מ"ב עד).
ואם התרחק מרבו ארבע אמות (קרוב לשני מטר) – מותר. ואם הוא מתפלל אחרי רבו, צריך להתרחק ארבע אמות ועוד שיעור שלוש פסיעות (כ-60 ס"מ), כדי שגם אם יאריך בתפילתו, יהיה רבו רשאי לפסוע לאחריו.
ומי נחשב רבו המובהק? זה שלימדו את רוב חכמתו באחד מתחומי התורה. וכן הדין ביחס לאחד מגדולי הדור.
וכן רב מקום ('מרא דאתרא') שמקובל על הציבור נחשב כרב מובהק (ערוה"ש יו"ד רמב, כט; פנה"ל תפילה ג, 8). יש אומרים שבתקופה שאדם לומד הרבה תורה מרב מסוים, אף שלא לימדו את רוב חכמתו, באותה תקופה הוא נחשב כרבו המובהק (דברי מלכיאל ב, עד).
לגבי רבנית, החיוב שלא להתפלל בצידה חל באחת משתי האפשרויות: א) כשהיא נשואה לרב המובהק או לאחד מגדולי הדור, ועיקר מגמתה ועיסוקה לסייע לבעלה בעבודת הקודש.
ב) רבנית שיש לה תלמידות שרוב תורתן או חינוכן ממנה, שעליהן להתייחס אליה כאל רב מובהק.
יש אומרים, שכל זה אמור כאשר התלמידה היא שבחרה להתפלל סמוך לרבנית. אבל אם הן מתפללות בעזרת נשים והגבאים סידרו את מקומה סמוך לרבנית, אין איסור, שאין כאן צד של יוהרא. ונוהגים לסמוך על דעה זו (פניני הלכה תפילה ג, 9). כמו כן, כאשר הרבנית מזמינה את התלמידה להתפלל לידה, או שהיא מסכימה לכך, אין שום איסור וחשש יוהרא להתפלל לידה.