ג – האם מותר להוסיף עולים?

[3]. הוספת עולים בחג וביום כיפורים: לדעת רבים, גם בחגים וביום הכיפורים מותר להוסיף עולים, כפשט המשנה (מגילה כא, א). וכ”כ רוב הראשונים, ומהם: רמב”ם (תפילה יב, טז), ר”ת (תוס’ מגילה כג, א, ‘חד’), סמ”ג (עשין יט), ריב”ש פד, המאירי, טור וב”י (רפב, א). וכ”כ זרע אמת (ג, כח), א”ר (רפב, ה), חיד”א (כסא רחמים מסכת סופרים י, ו). ויש אומרים שדברי המשנה נאמרו רק על שבת, אבל בחגים וביום הכיפורים אין מוסיפים, כדי שלא לטשטש את הבדל המדרגות בינם לבין שבת, ורק בשבת מותר להוסיף עולים כי אין מדרגה למעלה ממנה (תשב”ץ ב, ע; וכן עולה מר”ן). וכתב רמ”א (רפב, א), שנוהגים שלא להוסיף עולים בחגים, זולת שמחת תורה שמוסיפים. וכ”כ ב”ח, לבוש, שועה”ר (רפב, א), מ”ב ו.

הוספת עולים בשבת: לתשב”ץ (ב, ע), ובנו הרשב”ש תכט, כל מה שאמרו חכמים שאפשר להוסיף על העולים הוא כאשר הראשון בירך בתחילה והאחרון בסוף. אולם מאז שהנהיגו שכל עולה מברך בתחילה ובסוף (להלן הלכה ד), אין להוסיף מעבר לחובת היום כדי שלא לגרום לברכה שאינה צריכה. מנגד, רוב ככל הראשונים לא כתבו דין זה, הרי שלדעתם דברי המשנה שמותר להוסיף עולים בלא הגבלה חלים גם כאשר נהגו שכל העולים מברכים על עלייתם. וכן נוהגים להעלות בשמחת תורה את כל המתפללים (ריב”ש פד). בנוסף, אם היה בכך חשש ברכה שאינה צריכה, לא היו מתקנים מחשש טעות הנכנסים והיוצאים שכל אחד מהעולים יברך (מגילה כא, ב). אלא כך היא תקנת חכמים, שכל מי שעולה לקריאה הציבורית מברך משום כבוד התורה, וממילא אין בכך ברכה שאינה צריכה (ריב”ש פד; גינת ורדים או”ח ב, כג; חת”ס או”ח קע). וכן המנהג. אמנם יש שכתבו שלכתחילה יש לחשוש לדברי התשב”ץ ולא להוסיף עולים בלא צורך (כנה”ג הגה”ט רפב, טו; עולת שבת ג; מ”א א; ערוה”ש ו). ויש שהוסיפו שגם משום טרחא דציבורא לכתחילה אין להוסיף הרבה עולים (שועה”ר רפב, ג; מ”ב ה). ובפראג תיקנו שלא להוסיף יותר משלושה עולים (א”ר רפב, ג). וכן כאשר הוספת העולים עלולה לגרום לפטפוטים או לצער את הציבור, רשאים הרב והגבאים לתקן שלא להוסיף עולים (עי’ עשה לך רב ג, כב). ומנהג מקובלי ישיבת בית אל על פי הסוד, שלא להוסיף עולים על מה שתיקנו חכמים (כה”ח קלה, יט-כ). ועי’ פנה”ל שבת ו, ו.

[4]. יש אומרים שאפשר להוסיף עולים תוך חזרה על אותם פסוקים, שכן בכל קריאה יש לימוד ומצווה, וכפי שנוהגים בסוכות ובחנוכה שחוזרים בקריאה על אותם פסוקים (רב האי גאון, כמובא בספר העיתים סי’ קפה; ריב”ש פד; שו”ע רפב, ב; גינת ורדים ב, כג; כנה”ג הגה”ט רפב, ג, ועוד). ויש נוהגים כך לכתחילה. מנגד, יש אומרים שאין לחזור על פסוקים כדי להוסיף עולים, ורק בסוכות ובחנוכה שאין אפשרות אחרת חוזרים על הפסוקים (מרדכי תתלא בשם רבינו אפרים; תשב”ץ ב, ע). וכ”כ רמ”א רפב, ב; מ”א ד; פמ”ג ד; שועה”ר ד, אך לגבי שמחת תורה הסכימו להתיר לחזור על הקריאה כמנהג.