קטגוריות

יג – כבוד התורה והציבור בעת הוצאת הספר והקריאה

גלילת ספר תורה מתחילתו ועד סופו אורכת מספר דקות. כדי שלא לאבד את זמנו של הציבור, שיהיה בטל בעת שיגללו את ספר התורה למקום שצריכים לקרוא בו בשבת או בחג, על הגבאים לגלול את ספר התורה לפני התפילה, כדי שיוכלו לקרוא בו מיד. אמנם כאשר יש לציבור רק ספר תורה אחד, וצריכים לקרוא שתי קריאות בתורה, מתעכבים כדי לגלול את הספר לקריאה השנייה, כי הציבור מוותר על כבודו כדי לקיים את הקריאה בשני המקומות כתקנת חכמים (יומא ע, א; שו”ע או”ח קמד, ג; מ”א ז).

אם בטעות הוציאו ספר תורה אחר שאינו גלול למקום הקריאה, יש אומרים שאין מחזירים אותו לארון, כדי שלא לפגוע בכבודו ולעורר עליו חשד שהוא פגום. ולמרות שהציבור יצטרך להמתין עד שיגללוהו למקום הקריאה, כבודו של ספר התורה גובר (שמש צדקה או”ח לא; מטה יהודה עייאש או”ח רפב, טו; ערך השולחן קמד, ה). ויש אומרים שמותר להחזירו לארון ולהוציא את הספר הגלול כראוי משום טורח הציבור, וכדי שלא יחשבו שהספר פגום, הגבאי יודיע מדוע החזירו אותו (יפה ללב ח”ה קמד, א; א”א בוטשאטש קמד, א). למעשה, אם החזן עומד עדיין סמוך לארון הקודש, עדיף להחזירו כדי לא להטריח את הציבור. ואם הספר כבר הגיע לבימה, רבים נוהגים לגלול את הספר, והרוצים לסמוך על דעת החוששים לטורח הציבור ולהחליפו – רשאים.

נוהגים שמוליך ספר התורה מהארון לבימה וחזרה הולך מצד ימין ואוחז את הספר על צד ימינו (רמ”א קלד, ב; מ”ב קמא, כה). כל הציבור חייב לעמוד בעת הולכת הספר, ורבים נוהגים לומר פסוקים בשבח הקב”ה והתורה, ויש מוסיפים תפילות ובקשות. רבים נוהגים לנשק את ספר התורה בפיהם או לנגוע בו ביד או בציצית ולנשקן. חולה או מצונן צריך להיזהר לא לנשק את התורה בפיו, כדי שלא ידביק אחרים במחלתו.

משום כבוד התורה, אסור לצאת מבית הכנסת משעת תחילת הקריאה בתורה ועד סופה. אמרו חכמים (ברכות ח, א), שעל היוצא באמצע קריאת התורה נאמר (ישעיהו א, כח): “וְעֹזְבֵי ה’ יִכְלוּ”. ומי שנצרך לצאת, כגון שנצרך לשירותים, רשאי לצאת בין קריאת עולה אחד לחברו, שאז ספר התורה סגור, והפגיעה בכבוד התורה פחותה (שו”ע או”ח קמו, א). אבל לצאת בלא צורך, אסור גם בין העליות.[15]

כפי שלמדנו (לעיל ט, ו), משום קדושתו של ספר התורה, כאשר צריכים לגלול אותו, צריכים להיזהר שלא לנגוע בידיים חשופות בקלף, אלא גוללים את הספר בעזרת ‘עצי החיים’ שעליהם הספר נגלל, או שגוללים אותו בעזרת מטפחת.

אין חובה לעמוד בעת קריאת התורה. אמנם יש מהדרים לעמוד, כשם שבמעמד הר סיני הכל עמדו (רמ”א או”ח קמו, ד). ויש אומרים שצריך לעמוד בעת שעונים ל’ברכו’, משום שהוא דבר שבקדושה, וצריך לעמוד בעת אמירת דבר שבקדושה (מ”ב קמו, יח). אולם לדעת רבים, אין צריך לעמוד כלל בעת קריאת התורה (שו”ע קמו, ד). וכן נהג האר”י הקדוש לשבת במשך הקריאה ובאמירת ‘ברכו’ (כה”ח קמו, כ). וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד ואשכנז. אמנם בעת שעונים על ‘ברכו’, שהיא ענייה קצרה, רבים מיוצאי אשכנז נוהגים להתרומם מעט מהכסא. ובקריאת עשרת הדיברות רבים מבני כל העדות נוהגים לעמוד (פנה”ל מועדים יג, יא, 4).


[15]. ברכות (ח, א): “רבי אבהו נפיק (יצא) בין גברא לגברא”. וכ”כ רוב הראשונים ושו”ע (קמו, א): “אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח, אבל בין גברא לגברא שפיר דמי”. למד מכך ערך השלחן (קמו, ב), שמותר לצאת בין העליות גם שלא לצורך. וכ”כ הליכות עולם (ח”ג תולדות יז עמ’ קלד), ושכך דעת השו”ע, מפני שקריאת התורה היא תקנת הציבור ולא היחיד. מנגד, כתבו האגודה (ברכות ח, א), מהר”י אבוהב (או”ח קמו), וסדר היום (הלכות קה”ת בשבת), שההיתר לצאת בין העליות הוא רק לצורך גדול. וכ”כ למעשה אחרונים רבים (מ”א קמו, ב; כנה”ג הגה”ט קמו, א; א”ר ב; מ”ב ג; ח”א לא, ב; בא”ח תולדות ש”ב כ). כפי הנראה הבינו שהראשונים לא הוצרכו לבאר שההיתר הוא רק לצורך גדול מפני שזה פשוט. למעלה כתבתי כדרך האמצע שההיתר לצאת הוא ל’צורך’.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן