קטגוריות

יח – קריאה בספר פסול

ספר תורה כשר הוא ספר תורה שכל אותיותיו כתובות כהלכתן לשם שמיים בדיו על הקלף. שכן התורה כולה היא רעיון אלוהי אחד שלם, המתבטא בכל האותיות שבתורה. ואם תחסר אפילו אות אחת או תיכתב באופן פסול – הספר כולו פסול.

לרוב הראשונים, תקנת חכמים לקרוא בתורה בציבור צריכה להיעשות בספר תורה כשר, ובמקום שאין ספר תורה כשר, אין לברך על הקריאה בספר פסול (רמב”ן, רשב”א, רא”ש ומרדכי). ויש ראשונים שסוברים, שכאשר אין ספר כשר, אפשר לקיים את קריאת התורה בברכה בספר תורה פסול שכתוב בדיו על הקלף (תשובות חכמי נרבונא, רמב”ם וראבי”ה).

למעשה, כשאין ספר תורה כשר, יקראו בספר התורה הפסול בלא ברכה (שו”ע קמג, ג; מ”ב קמג, ט. כשהפְסול בחומש אחר – מבואר בהערה).[18]


[18]. גיטין (ס, א): “אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: ספר תורה שחסר יריעה אחת – אין קורין בו”. ועוד שם: “רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אין קוראין בחומשין בבית הכנסת, משום כבוד צבור”. שלא ייראו כעניים שאין בידם ספר תורה שלם (רשב”א). וכן בירושלמי (מגילה ג, א): “רבי שמואל בר נחמן בשם ר’ יונתן: תורה חסירה – אין קוראין בה ברבים”, משום שמתוך שנפשם תהיה עגומה שאינם יכולים לקרוא בתורה ישיגו ספר תורה כשר. וכן פסקו רוב הראשונים, שאין לקרוא בחומש אחד הכתוב על קלף או בספר תורה פסול, ומהם: ספר האורה (ב, קנו), מחזור ויטרי (קיט), רמב”ן (מגילה יז, א), רשב”א (שו”ת החדשות יג), רא”ש (שו”ת ג, ח), מהר”ם חלאווה (קמז), מרדכי (גיטין תו), רשב”ש (יא) ועוד. וכן עולה מדברי הרמב”ם (הל’ ס”ת י, א). מנגד, כתב הרמב”ם בשו”ת (רצד), שבלית ברירה אפשר לקרוא בברכה מחומש שכתוב בדיו על הקלף או מספר תורה פסול מחמת שלא עיבדו אותו, כי הברכה היא על הקריאה בתורה ולא על הספר. והעיד שכן נהגו בארצות המערב לקרוא בספר שאינו מעובד כהלכה בפני ר”י מיגאש, רי”ף וחכמים נוספים, ולא מחו בהם. וכ”כ חכמי נרבונא (שו”ת בעלי התוס’ טז). וכ”כ ראבי”ה (תקנג) לגבי ספר שחסרות בו אותיות (וכן מבואר מאגור בשם מהרי”ל, ותרוה”ד בשם דודו, המובאים בהערה הבאה). וכ”כ שו”ת מהר”ם מלובלין (פד) לעניין הקריאה בשחרית של שבת, שהיא חובת היום. וכ”כ אליה רבה (קמג, ט). וכ”כ הרב גורן (סידור לחייל, דיני קה”ת כג) לעניין מחנה צבאי שיש בו רק ס”ת פסול. ובכסף משנה (ס”ת י, א), ביאר שדברי הרמב”ם בהלכותיו הם כשיש ספר כשר (והרשב”א בהחדשות יג, ביאר שהרמב”ם כתב את התשובה בצעירותו, ולהלכה החמיר).

כאשר הפסול אינו בחומש שצריכים לקרוא בו, יש אומרים שגם לאוסרים לקרוא בספר פסול, בלית ברירה מותר לקרוא בו בברכה (רשב”א גיטין ס, א; ר”ן על הרי”ף גיטין כז, ב). ויש שמורים כך להלכה, הואיל ויש בזה ספק ספיקא להקל, שאולי הלכה כסוברים שבלית ברירה מותר לקרוא בספר פסול, ואולי כסוברים שמותר כאשר הפסול בחומש אחר. וכן פסקו למעשה רמ”א (קמג, ד), דרישה (א), פר”ח (ד), נו”ב (קמא, יו”ד עא), ח”א (לא, לד), ערוה”ש (קמג, ז), ועוד. מנגד, יש נוטים להחמיר שלא לקרוא בו (שערי אפרים ו, סג. ועי’ בית מאיר קמג ובאו”ה קמג, ד, ‘יש’).

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן