להלכה ולמעשה נראה שבימינו השיטה שכוללת בתוכה את לימודי המדע היא הנכונה יותר, שכן בנוסף לסיבות העקרוניות שכבר למדנו ויובאו בקיצור בהמשך, נדמה שגם לטווח קצר שיטה זו מוצלחת יותר לשמירת היהדות. ראשית, בימינו אתגרי האמונה גדלו, ורק בעזרת תפישה שלמה שמכירה בערך המדעים והכלכלה, אפשר לבסס את החינוך לתורה ואת האמונה והחזון של ישראל (ראו פנה"ל אמונה ומצוותיה ל, ו-ז). שנית, מן הצד הכלכלי, בזכות לימוד המדעים, רבים יוכלו לרכוש מקצוע שמתאים לכישרונם ולפרנס בכבוד את משפחתם, ובזכות כך, גדלים הסיכויים שילדיהם ירצו להמשיך בדרכם. ואמנם יש מעטים שמצליחים להשלים את כל לימודי המדע והשפה בגיל מבוגר ולרכוש את המקצוע המתאים לכישרונם, אולם רבים מבין אלה שלא שילבו בבית הספר לימודי מדע ושפה, אינם מצליחים להשלים את מה שהחסירו, ונאלצים להסתפק בעבודות דחק שאינן מתאימות לכישרונם (ראו לעיל ג, יח). שלישית, על ידי לימודי המדע, שומרי תורה ומצוות יוכלו לעסוק במקצועות חשובים, ועל ידי כך יוכלו לתרום תרומה גדולה ליישובו של עולם, וכבוד שומרי התורה והמצוות יעלה, ורבים ירצו להצטרף אליהם.
ואף שישנם מקרב בוגרי הישיבות התיכוניות שעזבו את שמירת המצוות, אין זה מפני שלמדו מדע, אלא בדרך כלל מפני שבית הוריהם וסביבת גידולם היו רחוקים משמירת מצוות ברמה נאותה. לעומת זאת, מאותן ישיבות תיכוניות שמחנכים בגיבוי ההורים ליראת שמיים ולאמונה תוך הדגשת העליונות של לימודי הקודש, מספר הבוגרים שעזבו את דרך התורה מועט, ונראה שאינו עולה על מספר העוזבים את הישיבות שאין בהן לימודי מדע.
בנוסף, כפי שכבר למדנו, מכמה סיבות מהותיות כך נכון לפי הדרכת התורה: ראשית, על פי הדרכת חכמים, נכון ללמוד את חכמות העולם, כדי להכיר על ידן את גדולת ה' וחכמתו, כמבואר בגמרא (שבת עה, א), ובדברי הרמב"ם, המהר"ל, הגר"א ועוד רבים. שנית, לימודן מסייע להבנת התורה, כדברי הגר"א: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משאר החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה; כי התורה והחכמה נצמדים יחד" (לעיל הלכה ג). שלישית, על ידי לימודן מתקדש שם ה' לעיני העמים (שבת עה, א; לעיל הערה 2). וכידוע, ככל שיש יותר מדענים יהודים, כך מתגדל יותר כבוד ה' וישראל, ובמיוחד כשהם יראי שמיים.