י – ילדים וגוים ובעלי חיים

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

י,א – שביתת עבד וגר תושב

כתבתי כדעת סתם בשו"ע שד, א, שהיא דעת רשב"א, סמ"ג, תרומה, והגהות מרדכי וטור, שאסור מהתורה לכל ישראל לומר לעבד שלא קיבל עליו מצוות לעשות מלאכה. אמנם כתב בשו"ע שיש חולקים לגבי עבד שלא קיבל עליו שבע מצוות, שרק על אדונו יש איסור תורה לומר לו לעשות מלאכה עבורו. אבל ליהודים אחרים דינו כשאר גוי (רמב"ם ורמב"ן לב"י), ויש סוברים שגם לאדונו דינו כדין שאר גוי (רמב"ם ורמב"ן למהר"י אבוהב). ובמ"ב ס"ק טו, כתב בשם א"ר, שיש להחמיר כדעה ראשונה. ואמנם בבאו"ה הראה מקום להקל ביהודי שאינו אדונו.

לגבי גר תושב שאינו עבד, שאסור לישראל לומר לו לעשות מלאכה עבורו שנאמר (שמות כג, יב): "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (כמבואר ביבמות מח, ב). לדעת רש"י ותוס' הכוונה לכל 'גר תושב', שאסור מהתורה לישראל לומר לו לעשות עבורו מלאכה, אבל לעצמו מותר לו לעשות מלאכה כרצונו. ולדעת הרא"ש המדובר ב'גר תושב' שנתגדל בביתו כמו שכירו ולקיטו, שבמקרה זה אסרה התורה על מעסיקו לבקש ממנו לעשות עבורו מלאכה בשבת. וכ"כ הרמב"ם (כ, יד). אבל לשאר ישראלים דינו כשאר גוי שאינו גר תושב. וכתבתי כדעת רש"י ותוס' שכן ממילא אסור לבקש מהם לעשות מלאכה מדרבנן.

גם בעשרת הדברות שבשמות נאמר הפסוק שהזכרתי מדברים ה, יג, שנאמר (שמות כ, ח-י): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". אלא שבדברים יש תוספת: "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ".

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן