א – המצווה בתורה

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-09-01/

א,א – למה נזכרו חריש וקציר בתורה

שמות לד, כא: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". בגמרא ר"ה ט, א, למד רבי עקיבא שפסוק זה עוסק בדיני שמיטה, וכך כתב רש"י בפירושו: "יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, ללמדך שמוסיפין מחול על הקדש…".

לעומת זאת כמה מפרשים פירשו את הפסוק על דרך הפשט שהוא עוסק בשבת. רשב"ם: "בחריש ובקציר תשבות – שהיא חשובה וצריכה לבריות וכל שכן שאר מלאכות". אבן עזרא הקצר: "וטעם בחריש ובקציר שהם עיקר חיי האדם". הארוך: "אפילו החריש והקציר שבו חיי האדם תלויים, כי יתכן להיות הארץ גשומה, ואם לא תזרע ביום שבת תיבש, והקציר – אם לא יאסף ישחת". רמב"ן: "בחריש ובקציר תשבות – על דרך הפשט הזכיר חריש וקציר, שבהם עיקר חיי האדם".

א,ב – האם חצי שיעור אסור מהתורה

ביומא עד, א, נחלקו אמוראים לעניין אכילת איסור, לר' יוחנן חצי שיעור אסור מהתורה, ולריש לקיש אסור מדרבנן. והלכה כר' יוחנן, וכ"כ רש"י, רמב"ם (שביתת עשור ב, ג), מאירי, רבנו ירוחם, שועה"ר, ח"א, ועוד רבים. וכך הדין לעניין שבת לדעת רוב ככל הפוסקים. אמנם לדעת הרמב"ם (שבת א, ג), דין שבת שונה, שבו חצי שיעור אסור מדרבנן. ועיין במנו"א ח"ב א, ב.

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן