ז – אימתי אין מרבעים

פורסם בקטגוריה פרק ל - תחומי שבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-30-07/

ז,א – עיר העשויה כקשת או כגאם

עירובין נה, א: "היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם (אות יוונית שצורתה – Γ). – רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה. אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה – מודדין לה מן היתר (הקו המחבר בין שני ראשי הקשת), ואם לאו – מודדין לה מן הקשת… וכמה הוי בין יתר לקשת (כדי שעדיין נמדוד מהיתר)? רבה בר רב הונא אמר: אלפים אמה. רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר: אפילו יתר מאלפים אמה. אמר אביי: כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאי בעי הדר אתי דרך בתים" (שהואיל ויכול ללכת בעיגול דרך הבתים ולהגיע לכל השטח שבתוך הקשת, מרבעים שם את העיר).

פסק הרמב"ם (שבת כח, ח): "היתה עשויה כמין 'גאם' או שהיתה עשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה – מודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאילו הוא מלא בתים. ואם היה בין שני ראשיה ארבעת אלפים – אין מודדין לה אלא מן הקשת". וכן פסק בשו"ע (שצח, ד).

על פי מחלוקתם של רבה בר רב הונא ורבה בנו, כתבו התוספות (ד"ה פחות), שגם אם יש יותר מארבעת אלפים אמה בין ראשי הקשת, אם יש פחות מאלפיים אמה בין היתר לעומק הקשת – מרבעים את העיר כאחת, ומודדים אלפיים אמה מעבר ליתר. וכן דעת הרא"ש והטור, וכ"כ רמ"א שצח, ד.

ז,ב – דין עיר העשויה כקשת גדולה (יותר מארבעת אלפים אמה)

למדנו בעירובין נה, א: "אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה – מודדין לה מן היתר, ואם לאו – מודדין לה מן הקשת…". וכ"כ הרמב"ם ושו"ע שצח, ד.

7-2-01(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

מלשון זו משמע, שבתוך קשת גדולה אין מרבעים את העיר כלל, וצורת התחום תהיה רצועה של אלפיים אמה צמודה לצורת הקשת. וזהו דין יחודי שגבול העיר ותחום השבת אינו ישר אלא מעוגל.

אמנם, בתוספות (נה, ב, 'ואם לאו') כתבו שמותחים לה קו במקום שהתקצרה הקשת מארבעת אלפים אמה, וממנו מודדים תחום אלפיים אמה. וכ"כ רא"ש (ה, ב), רשב"א, ריטב"א, ר"ן (על הגמ' שם), וטור ורמ"א שצח, ד, ושועה"ר ד.7-2-02(max-width: 240px) 100vw, 240px" />


7-2-03(max-width: 240px) 100vw, 240px" />

על פי דעת התוספות והרא"ש כתב הטור, שאפשר למתוח קו

בתוך הקשת במרחק אלפיים אמה מעומק הקשת ולמדוד ממנו תחום שבת. וכ"כ מ"א שצח, ג. אבל בבאו"ה 'וי"א' כתב, שאין לסמוך על דעה זו, שהיא קולא יתירה, ולכן לא הביאה רמ"א.

הרי שיש לנו שתי דעות להלכה, דעת הרמב"ם ושו"ע, שמודדים אלפיים אמה מקו הבתים העגול. ודעת התוס', הרא"ש והרמ"א, ורוב הראשונים, שבמקום שהקשת התקצרה מארבעת אלפים אמה מותחים קו ישר, וממנו מודדים אלפיים אמה.

ז,ג – היאך מודדים תחום הקשת לשיטת התוס' והרמ"א

בהגהות רבי יעקב עמדין (עירובין נה, א, מופיע בסוף המסכת) כתב: "נראה פשוט שלא הפסידה זויותיה של גבנינות הקשת אלא ודאי מרבעים חצי עגולה שמצד החוץ כדין עיר עגולה דהא כבר קתני לה. ולא נצרכה אלא לאשמועינן דין חללה וצד קערירותה. והוא הדין אם היה גב משתפע שסובב הולך באלכסון שאז נותנין לו יתר במקום שמתקצר קטרו ועומד על פחות מד' אלפים (כמ"ש תוס') שם מותחין לו חוט של יתר ונעשה קערירותו של קשת ג"כ מרובע, וכן לצדדיו עושין שתי צלעותיו מרובעים. נמצא הן שלושה מרובעים זה אצל זה. וכשיש הבלעת תחומין בין שני ראשי קשת עושין אותו מרובע אחד גמור שוה מכל צדדיו". אלא שאם מרבעים שני צידי הקשת משני צידי המקום שנתקצר מארבעת אלפים אמה, יש לשאול שתי שאלות. ראשית, עד איזה גודל מרבעים אותם? הרי יתכן שצידי אותו קו יהיו גדולים מאד, ולא יתכן לרבעם בכל גודל שיהיו. שנית, אם מרבעים משני צידי אותו קו, ייסגר התחום במרובע כאילו ריבענו העיר כולה במקום היתר, כיוון שהזוויות שיהא אותו הריבוע נשכר יסגרו את כל מקום המגרעת.

7-3-1(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

ובחזון איש (או"ח קי, י) משמע שכל מה שמעבר לאותו קו שהתקצר מארבעת אלפים אמה לא מרבעים כלל, אלא נותנים לו רצועה של אלפיים כפי צורת הקשת. שכך כתב: "ובשעה שיוצא מפתח הבית בכל בית ובית יש לו אלפים אם כן הדין נותן שיש להעיר תחום כחצי קשת אלפים מכל בית ובית… מיהו אם יש אלפים מודדין מן הקשת, אע"ג דמרבעין חלק העיר שאין ביתר שלו ד' אלפים".

7-3-2(max-width: 240px) 100vw, 240px" />

וכיוון שכבר למדנו שלדעת הרמב"ם ושו"ע, הולכים בכל הקשת לפי העיגול, ומה שחידשו התוס' והרא"ש שבמקום שהקשת התקצרה מארבעת אלפים אמה מותחים קו ישר, נוגע רק לאותו מקום, אבל בשאר הקשת הולכים עם הקו העגול, וממנו מודדים אלפיים אמה לתחום שבת.

ואמנם אפשר היה להציע עוד אפשרות לפי העמדה שגם בתוך עיגול עדיין מרבעים, שלפי עמדה זו אמרו התוס' והרא"ש, שיש למתוח קו במקום שהתקצר מארבעת אלפים אמה, וכן אפשר למתוח קו ישר מקצה אותו הקו ועד ראש הקשת בכל צד.

7-3-3(max-width: 240px) 100vw, 240px" />

ונראה למעשה שהלכה כרמ"א, שכך היא דעת רוב הפוסקים, ולאחר המקום שהתקצר מארבעת אלפים אמה, הולכים לפי קו הקשת, וכפי שכתב החזו"א. אלא שכאשר קשה למדוד את המקום העגול, אפשר לסמוך על הקו הישר כשרטוט הקודם, שכן לרבי יעקב עמדין ממילא מקילים יותר.

ז,ד – עיר העשויה כגאם

נחלקו הראשונים כיצד מרבעים עיר העשויה כגאם.7-4-1(max-width: 108px) 100vw, 108px" /> לדעת הרשב"א, הר"ן, הריטב"א והמאירי, מרבעים אותה לפי הזווית הישרה שלה. וכתבו שם שיש מפרשים שמרבעים אותה לפי היתר, וכך דעת החתם סופר (או"ח צד), ודייק בשבט הלוי (ה, קלב) שכן דעת רמב"ם וטור ושו"ע. וכן משמע מהרב קאפח בפירוש דברי הרמב"ם. ולדעת שועה"ר שצח, ג, וח"א עו, יד, מרבעים אותה לריבוע העולם.

7-4-2(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

ומדין קשת למדו שכאשר יש יותר מארבעת אלפים אמה[3] בין שני קצוות הגאם – אין מרבעים אותה, אלא נותנים אלפיים אמה כצורת הגאם (מ"ב שצח, יג, ע"פ רשב"א וריטב"א).

7-4-3(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

7-4-4(max-width: 240px) 100vw, 240px" />

אמנם כתב בשעה"צ שצח, ה, ע"פ ריטב"א, שאם האלכסון בין ראשי הגאם יותר מארבעת אלפים אמה, מרבעים במקום שהתקצר מארבעת אלפים אמה, וכפי שכתב ברמ"א לגבי עיר העשויה כקשת. וצורת ריבוע זו מסרבלת את ריבוע העיר מאד, ונראה ששאר הראשונים שלא כתבו כן אינם מסכימים לדעתו. וכך משמע מהרמב"ם ושו"ע שאפילו בקשת לא כתבו כך, ועל כן נראה למדוד בעיר כזו אלפיים מצורת הגאם בלא לרבע כלל.


[3]. בספר העיתים (סב) כתב, שמרבעים את הגאם אם יש בין כל אחד מראשי הגאם אל קצה המרובע הריק לא יותר מאלפיים אמה (וזו חומרא, לפי שבתנאים אלו האלכסון יהיה לכל היותר 2800 אמה). ובחזו"א (או"ח פ, ד"ה: שו"ע סי' שצ"ח ס"ד) כתב שאם האלכסון שנוצר בין שני הקצוות של הגאם הוא בכל מקום פחות מאלפיים אמה לאחד הבתים, מרבעים את הגאם כולו. ויוצאת מזה קולא, שכן גם אם קו האלכסון הוא ארוך בהרבה מארבעת אלפים אמה, כל עוד אינו רחוק מהבתים אלפיים אמה, מרבעים אותו. וכשהגאם הוא בעל זרועות שוות, הרי שהאלכסון המירבי שמרבעים אורכו 5,600 אמה. והעיקר הוא שאם הקו שבין שני קצוות הגאם ארבעת אלפים ומעלה – אין מרבעים את הגאם, וכדברי שעה"צ שצח, ה.

 

פורסם בקטגוריה פרק ל - תחומי שבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן