יג – סדר הנחת 'עירוב תחומין' וברכתו

פורסם בקטגוריה פרק ל - תחומי שבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-30-13/

יג,א – זמן קניית העירוב

בשו"ע (רסא, ד) כתב שאין מערבין אחר שקיבלו עליהם שבת. ובסימן שצג, ב, כתב שמערבין עירובי חצרות בין השמשות והוסיף שיש אוסרים. ומשמע שנוטה להקל (באו"ה רסא, ד, 'אין מערבין'), ומהגר"א משמע להחמיר (מ"ב שצג, יב). ובא"ר חילק בין ציבור שקיבל שבת, שאין מערבין, ליחיד שקיבל שבת שיכול עוד לערב. ובפמ"ג (א"א רסא, יב) חילק בין עירוב תחומין שאין מערבין, לעירוב חצירות שמערבין, ובאו"ה תמה על דבריו.

יג,ב – האם מברכים על עירוב ברגליו

בנתיבות שבת (מו הערה ה), כתב שלא יברך, ושכן נראה מפמ"ג (מש"ז תט, ז, א"א תטו, ד) שאין לברך על מחשבה. אמנם מתוספת שבת (תטו, י) נראה שיברך. וביאר את סברתו בנתיבות שבת, שיש תיקון בעירוב ברגליו, שהרי מועיל לו לעקור שביתת ביתו. ויש להוסיף שאין לומר שזו ברכה על מחשבה, שהרי עושה מעשה – שהולך למקום השביתה. ואם בא בדרך, ושביתתו במקומו – נראה פשוט שגם לדעת תוספת שבת לא יברך. ומ"מ גם במערב ברגליו הווי ספק ברכות להקל, ולא יברך. וכן נראה מסברה, שהלא כיוון שהוא שם ומתכוון לשבות שם, מה צורך לברך, וכמו שאין אדם מברך על שביתתו בביתו.

יג,ג – האם צריך להניח את העירוב דווקא לקראת שבת

הרב מיכאל פרץ באוצר פסקי עירובין סימן קכח כתב, שזמן הנחת ה'עירוב' הוא רק מחצות יום שישי ואילך, אבל אם הניח את העירוב קודם לחצות יום שישי אינו עירוב. וכאשר הניח את העירוב בזמן, יכול לקובעו לשבתות רבות. ומנגד בתיקון עירובין כתב, שאפשר לקובעו בכל השבוע. ונראה שאפשר לקובעו כל השבוע, אבל מספק לא יברך. ויש לעיין אם אפשר להניח בימות השבוע ולברך בערב שבת.

יג,ד – האם ניתן לערב במזון שאינו לפניו

בעקרי הד"ט (או"ח כד, ח) כתב שאסור לערב עירוב תחומין על פח שמן שיש לו בסוף התחום, שהרי צריך לומר "בעירוב הזה…" והוא אינו לפניו, והביא דברי החיד"א בשו"ת חיים שאל (א, כט) שכתב כן לגבי עירוב תבשילין. ובשו"ת מהרש"ם הביא דבריהם, וכתב שיש לפקפק, שהרי בעירוב תחומין אמנם אמירה מעכבת, אך לא נוסח "בעירוב הזה" דווקא, אך כתב שקשה להקל נגד הגדולים הנ"ל. ובתפארת ישראל (בעז ביצה ב, ב) התיר לעשות עירוב תבשילין אף שהמזון אינו לפניו, וכתב שמברך על עירוב זה. ובשו"ת דברי מלכיאל (ג, ח) חלק על עיקר דברי החיד"א בעירוב תבשילין וסיכם שבשעת הדחק אפשר לעשות עירוב תבשילין אף כשהמאכל אינו לפניו. וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (או"ח רצא), ובשו"ת בצל החכמה (ה, קלז).

לעניין הברכה, כתב במ"ב (שסו, פא) לגבי עירוב חצירות: "ומכל מקום בדיעבד, אפילו כבר זיכה, גם כן יוכל לברך. דעיקר קניית עירוב חל בעת כניסת השבת, ומקרי בכל גווני עובר לעשייתן. ובפרט אם לא הונח העירוב עדיין במקומו, בודאי שייך לברך, דלא נגמר עדיין המצוה". ומשמע מדבריו שבדיעבד, אפילו כבר הונח במקומו, כל עוד לא נכנסה שבת עדיין לא חל העירוב, ויכול לברך ונקרא עובר לעשייתן.

ואם כן, נראה שגם בנידון דידן, בשעת הדחק כאשר מערב עירוב תחומין על מזון שאינו נמצא לפניו – מברך.

פורסם בקטגוריה פרק ל - תחומי שבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן