ח,א – הערה 10 – האם גוי שעושה בחינם נחשב כעושה בקבלנות
נוכרי שבא מעצמו והציע לעשות את מלאכת היהודי בחינם, הרי זה נחשב כעושה בקבלנות, שמן הסתם דעתו על הטובה שיקבל מהיהודי בפעם אחרת. וכ"כ הב"י רמז, ד; רמ"א שם; מ"ב רנב, כא.
וגם כאשר הישראל ביקש מהנוכרי שיעשה עבורו את המלאכה בחינם והנוכרי התרצה, לשו"ע רמז, ד, עפ"י מהר"י אבוהב, דינו כאילו קצץ לו דמים, היינו שהוא עובד בקבלנות, ומותר לתת לנוכרי לעשות את המלאכה בשבת, שמן הסתם הסיבה שהתרצה לכך מפני שדעתו על הטובה שהוא עתיד לקבל מהישראל או עבור הטובה שכבר קיבל ממנו בעבר, ונמצא שלצורך עצמו הוא עושה את המלאכה בשבת. וכ"כ הט"ז רמז, ג. אולם הרמ"א רמז, ד, כתב: "ויש חולקים וסבירא להו דכל שעושה בחינם אסור. וטוב להחמיר", וכ"כ א"ר ח. וכתב ח"א (ג, ג) שהנכון הוא שיקצוב לו דבר מועט עבור מלאכתו ובזה יחשב כקוצץ דמים. וכ"כ מ"ב רמז, טז.
ח,ב – חיוב מחאה כשעושה בחינם
אף שהשו"ע פסק שמותר לתת לנוכרי מלאכה בחינם, מ"מ כתב בשו"ע רנב, ב: "אם ראהו עושה מלאכתו בשבת, אם היה עושה בטובת הנאה צריך לומר לו שלא יעשה בשבת". שהואיל והוא רואהו, נראה כאילו ציווה עליו לעבוד בשבת. וכתב בבאו"ה 'בטובת הנאה' עפ"י רע"א, שזה אפילו במקרה שהנוכרי הציע מעצמו לעשות בחינם.
