האמונה האחדותית מתבטאת גם בגילוי דבר ה' על ידי כלל ישראל. באומות העולם ישנם צדיקים גדולים, אבל צִדקתם היא אישית ולא לאומית. עם ישראל הוא העם היחיד שיצירתו וגיבושו, מבחירת האבות דרך יציאת מצרים ועד מתן תורה, הם לשם עבודת ה' כאומה שלימה. על ידי כך האמונה השלימה יכולה להתגלות בעולם, שעם שלם, על כל חלקיו וגווניו, חכמים ואנשי מעשה, כהנים, לוויים וישראלים, כולם יחד יגלו את דבר ה'. זוהי קדושת הכלל שקיימת בעם ישראל, שיכולה להתגלות בארץ ישראל בלבד. כמו שנאמר (שמואל ב' ז, כג): "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". פירשו בזוהר (ח"ג צג, ב) דווקא בארץ עם ישראל נקרא גּוֹי אֶחָד ולא במקום אחר (אורות, למהלך האידיאות בישראל ב; עקבי הצאן, מאמר 'דעת אלוהים' עמ' קלו).
אכן, כל המצוות הכלליות מתקיימות בארץ בלבד, כמו המצווה להעמיד את המלכות (דברים יז, יד-כ), ולמנות שופטים ושוטרים (שם טז, יח-כ). וכן מצווֹת הכהנים והלוויים, שכל מערכות הקשרים שלהם עם העם מסודרות בארץ ישראל, בארבעים ושתיים ערי הלוויים ובשש ערי המקלט (במדבר לה); בתרומות, במעשרות, בחלה ובשאר מתנות הכהונה שנצטווינו לתת בארץ. מעל לכל, רק בארץ ישראל אפשר להקים את בית המקדש, שבו עיקר גילוי השכינה בעולם.
כיוון שהאמונה השלימה מתגלה בכלל ישראל, גם מדרגת הנבואה, שהיא המדרגה הגבוהה ביותר שאדם יכול להגיע אליה, מופיעה בכלל ישראל, שאין נביא מתנבא אלא למען כלל ישראל (רש"י דברים ב, יז). והיו גדולים שהיו ראויים לנבואה, אלא שדורם לא היה ראוי, ולכן לא התנבאו (סוטה מח, ב; סנהדרין יא, א; פנה"ל אמונה ומצוותיה טז, ד-ה). כמו כן, אין הנבואה מתגלה אלא בארץ ישראל או בעבור ארץ ישראל, מפני שרק בארץ ישראל מתגלה קדושת הכלל (מו"ק כה, א; כוזרי ב, יד; פנה"ל שם טז, ו).