ראשית הגז: נחלקו התנאים בשאלה, האם מצוות ראשית הגז נוהגת גם בחוץ לארץ, ולהלכה נפסק שאינה נוהגת בחוץ לארץ, וכפי שתרומות ומעשרות אינם נוהגים בחוץ לארץ (חולין קלו, ב; שו”ע יו”ד שלג, א). לגבי תוקף מצוות ‘ראשית הגז’ בארץ ישראל, יש אומרים שהיא מהתורה, ויש אומרים שחיובה מדברי חכמים, כדין תרומות ומעשרות.[18]
הזרוע הלחיים והקיבה: לדעת כל הפוסקים, בכל השטחים שתחת שלטונה של מדינת ישראל חייבים בנתינתם מהתורה.
אמנם לגבי חיוב המצווה בחוץ לארץ נחלקו. לדעת הרבה פוסקים מצוות נתינתם שווה למצוות ראשית הגז ותרומות ומעשרות, וממילא אין חייבים להפרישם בחוץ לארץ (רש”י, תוס’, המאור, רשב”א). ויש אומרים שרק ממצוות ראשית הגז שהושוותה לתרומות ומעשרות פטורים בחוץ לארץ, אבל בשאר מתנות הבהמה חייבים, הואיל והבהמה אינה גדלה מהקרקע, וכל המצוות שבה חלות גם בחוץ לארץ (רמב”ם הל’ ביכורים ט, א). למעשה, המנהג בחוץ לארץ שלא לתת את המתנות לכהן (שו”ע סא, כא), ויש מהדרים שנהגו ליתנן.[19]
[19]. כפי שלמדנו לגבי ‘ראשית הגז’, לכל הסוברים שדינה תלוי בקדושת הארץ, חיובה בתחום מדינת ישראל מהתורה. ורק לפי רמב”ם מצוות ראשית הגז מדברי חכמים בארץ, הואיל והושוותה למצוות תרו”מ, שחיובן מהתורה תלוי ברוב ישראל. אולם לרמב”ם עצמו מצוות הזרוע, הלחיים והקיבה מחייבת מהתורה בכל העולם ובכל הזמנים, נמצא שלכל הדעות מצוות הזרוע, הלחיים והקיבה בארץ מהתורה.
