אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או במשחה, וכן אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה כאבקות ומשחות לייפוי העור או לריח טוב. ודווקא סיכה של תענוג אסורה, אבל סיכה לצורך רפואה מותרת. לפיכך, מותר למרוח ווזלין לסדקים בשפתיים, וכן מותר למרוח משחה נגד גירוד (שו”ע תקנד, טו). וכן מותר למרוח משחה נגד יתושים.
אין מריחים בשמים בתשעה באב, מפני שיש בזה תענוג, וצריך אדם למעט מתענוגו ביום שנחרב בית מקדשנו. ואמנם יש שהקילו בזה מפני שאינו אחד מחמשת העינויים (מ”א), אבל דעת רוב הפוסקים להחמיר בתשעה באב (שו”ע תקנט, ז, שעה”צ תקנו, א). לעניין עישון ראו בהערה.[10]
[10]. כתב שכנה”ג תקנא ותקסז, שאסור לעשן בימי הצומות, מפני שהעישון משיב את הנפש מדאגת החורבן, ויוצר תחושה של שובע, ואף יש בו חילול השם, כי הגויים אינם מעשנים בימי תעניתם. מנגד, לדעת רבים, אין איסור לעשן מצד הצום, ובמיוחד למי שנצרך לו כדי להפיג את עצבנותו. ובמ”ב תקנה, ח, היקל למי שנצרך לעשן אחר חצות בצנעה. ורבים הקילו למי שנצרך לעשן בצנעה גם לפני חצות, והביאם ביבי”א א, לג. וכבר נודע שהעישון מזיק לבריאות, ומי שרגיל לעשן מצווה שיתאמץ ככל יכולתו להפסיק, אולם כל עוד הוא מכור לכך, מותר לו לעשן בצום כדי להקל את צערו.
