חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – הגיורים המורכבים

כא – בני כנען

כנעני שרצה להתגייר, יכול היה להתגייר ולהצטרף לישראל. אמנם ככלל היו הכנענים אויבי ישראל, הן מצד היריבוּת על הארץ והן מצד היותם עובדי אלילים אדוקים ופרוצים בעריות. ולכן נצטוו ישראל להכריתם, שנאמר (דברים ז, א-ד): "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹוהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם ה' אֱלוֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם, הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר".

אולם מצווה היתה לקרוא להם לשלום ולהציע להם להצטרף לישראל במעמד של 'גר תושב'. וכפי שאמרו חכמים, שעוד לפני כניסת ישראל לארץ, שלח יהושע בן נון לכנענים שלוש אפשרויות: א) להגר לארץ אחרת, ב) להישאר בארץ תוך קבלת שבע מצוות בני נח ועול מלכות ישראל במסגרת 'גר תושב', ג) להילחם (ירושלמי שביעית ו, א; לעיל הלכה ה). ומי שרצה, היה יכול להתגייר ולהתחייב בכל המצוות, ואף להתחתן עם ישראל. שכן מה שנאמר "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם", נאמר לגבי כנעני שלא התגייר. אמנם על הגבעונים, שרימו את ישראל ואחר כך גילו אכזריות, גזרו שאין להתחתן עמם (רמב"ם איסו"ב יב, כב-כד, לעיל הלכות ה-ח).[20]


[20]. אמנם לר"ת, אסור להתחתן עם כנענים לדורי דורות, שנאמר: "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם" (תוס' יבמות עט, א, 'ונתינים'). אולם לרמב"ם (איסו"ב יב, כב), האיסור הוא רק אם לא התגיירו. וכן דעת רש"י והמאור. ולרמב"ן ורשב"א (כתובות כט, א), עם בני הדור הראשון היה אסור להתחתן, אבל עם ילדיהם מותר. ראו עוד לעיל הערה 5.

כב – גיור עמלקי

אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, אם עמלקי היה מקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, היה פוקע ממנו דין 'עמלק'. לא זו בלבד, אלא גם כאשר לא קיבלו על עצמם מרצונם החופשי לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, להיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס, כדי להבטיח שלא יחזרו לסורם ללחום בישראל. אם קיבלו את תנאי השלום – אין נלחמים נגדם, ואם לא קיבלו – נלחמים נגדם עד כלותם. וגם אם ירצו אח"כ לחזור בהם ולבקש שלום – אין מקבלים אותם, שהואיל וכבר התחילה המלחמה – נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).

אם ירצה עמלקי להתגייר, נחלקו הפוסקים אם יקבלוהו. לדעת הרמב"ם (איסו"ב יב, יז) מותר לקבלו. וכן אמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב), הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.

ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. ומה שאמרו חכמים שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק, ארע מתוך טעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קיבלוהו, ובדיעבד גיורו תקף. או שעמלקי עבר והצטרף לעם אחר ואחר שנשכח מוצאו העמלקי בא להתגייר, ובאופן זה מותר לקבלו. או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אשה יהודייה, ובנה שנולד לה ממנו נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק. (ראו פנה"ל זמנים יד, יא, 12, פירוט הדעות וההסברים).

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן