חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

כב – גיור עמלקי

אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, אם עמלקי היה מקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, היה פוקע ממנו דין 'עמלק'. לא זו בלבד, אלא גם כאשר לא קיבלו על עצמם מרצונם החופשי לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, להיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס, כדי להבטיח שלא יחזרו לסורם ללחום בישראל. אם קיבלו את תנאי השלום – אין נלחמים נגדם, ואם לא קיבלו – נלחמים נגדם עד כלותם. וגם אם ירצו אח"כ לחזור בהם ולבקש שלום – אין מקבלים אותם, שהואיל וכבר התחילה המלחמה – נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).

אם ירצה עמלקי להתגייר, נחלקו הפוסקים אם יקבלוהו. לדעת הרמב"ם (איסו"ב יב, יז) מותר לקבלו. וכן אמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב), הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.

ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. ומה שאמרו חכמים שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק, ארע מתוך טעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קיבלוהו, ובדיעבד גיורו תקף. או שעמלקי עבר והצטרף לעם אחר ואחר שנשכח מוצאו העמלקי בא להתגייר, ובאופן זה מותר לקבלו. או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אשה יהודייה, ובנה שנולד לה ממנו נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק. (ראו פנה"ל זמנים יד, יא, 12, פירוט הדעות וההסברים).

תפריט