Search
Close this search box.

פניני הלכה

ו – מעמד הגבעונים

לדעת רבים, הגבעונים היו יכולים לזכות למעמד 'גר תושב' בלא לרמות. שכן כל עוד לא התחילה המלחמה נגדם, יכלו לבקש שלום ולחיות בקרב ישראל במעמד של 'גר תושב', תוך התחייבות לעמוד בשני תנאים: א) לקיים שבע מצוות בני נח. ב) לקבל עול מלכות ישראל בתשלום מיסים ובנשיאה בעול עבודות הכלל. אלא שהם חשבו שישראל לא יקבלו אותם, ולכן רימו את ישראל לחשוב שבאו מארץ רחוקה, וכרתו עם ישראל ברית כבין שתי אומות שוות, ולא כשבטים שכפופים לשלטון ישראל. על רמאותם התרעמו ישראל, עד שביקשו להורגם כשאר הכנענים אויבי ישראל. אולם כיוון שכרתו להם ברית בשבועה, למרות שיסודה בהטעיה, לא רצו לחלל שם שמיים בהפרת שבועתם, ועשו עמהם שלום כפי שהיו עושים אילו היו באים ביושר.

אמרו חכמים שבהמשך הגבעונים לא הסתפקו במעמד של 'גר תושב', אלא התגיירו והתחייבו בכל המצוות כישראל. אבל כיוון שרימו, גזר יהושע שיהיה דינם כעבדים המשועבדים לעדה ולמזבח, ונקרא שמם 'נתינים', שהם נתונים ומשועבדים לעבודת העדה והמזבח, ואסור לישראל להתחתן עמהם. כלומר, למרות שלפי ההלכה הם לא היו עבדים, אלא במעמד של גרים שמנהלים את חייהם בעריהם בעצמאות, וממילא מותר להם להתחתן עם ישראל. גזר יהושע שייחשבו כעבדים, וכשם שאסור לישראל להתחתן עם עבד או שפחה, כך אסור להתחתן עם גבעונים. אלא שהואיל ואיסור זה מגזירת יהושע, דרגת חומרתו כאיסור מדברי חכמים. בנוסף, יהושע לא גזר את גזירתו לעולם, אלא השאיר אותה תלויה ועומדת. אמר: "אני לא מרחיקם ולא מקרבם, אלא מי שעתיד לבנות בית הבחירה, את מי שדעתו לקרב – יקרב, ואת שדעתו לרחק – ירחק. ובא דוד וריחקם" (ירושלמי סנהדרין ו, ז).[5]


[5]. רבים סוברים שהגבעונים יכלו לבקש שלום בלא לרמות, והם טעו בכך ולכן רימו (רמב"ם מלכים ו, ה; רד"ק יהושע ט, ז; מלבי"ם שם ט, ג). ויש אומרים שרצו שלום בין שווים, ולכן רימו (אברבנאל יהושע ט, טו; ראו רמב"ן דברים כ, יא). ויש אומרים שרק לפני שישראל עברו את הירדן יכלו לבקש שלום, וכיוון שהתעוררו לבקש שלום לאחר שישראל עברו את הירדן, רק ברמאות ניצלו (ראב"ד על הרמב"ם שם, ותוס' גיטין מו, א, 'כיון'). ולירושלמי קידושין ד, א, הגבעונים ביקשו להכשיל את ישראל, וכך אמרו: "הרי אנו הולכין ומרמים בהן, והם כורתין עמנו ברית. מה נפשך: יהרגו אותנו – עברו על השבועה, יקיימו אותנו – עברו על הגזירה. בין כך ובין כך הן נענשין ואנו יורשין הארץ".

לרמב"ם, בנוסף לכך שהכנענים יכלו לעשות שלום בתנאים המבוארים, יכלו גם להתגייר ולהתחתן עם ישראל (איסו"ב יב, כב), וכן דעת רש"י והמאור. ולרמב"ן ורשב"א, רק לילדי המתגיירים היה מותר להתחתן עם ישראל. אולם כיוון שהגבעונים רימו, גזר יהושע שלא יתחתנו גם עם ילדיהם, וגדר האיסור מדברי חכמים, וסמך זאת על כך שקבע שייחשבו כעבדים למשכן, וכיוון שאסור לישראל להתחתן עם עבדים, אסור להתחתן עמהם (פירוש שני בתוס' יבמות עט, א, 'ונתינים'). ולר"ת מהתורה אסור להתחתן עם צאצאי גרים כנענים לעולם, וגזירת יהושע ודוד על הגבעונים היתה שיהיו משועבדים לישראל ולעבודות המקדש (עפ"י הראשונים ליבמות עח, ב – עט, א, כתובות כט, א; בית שמואל ד, א. ראו להלן הערה 20).

ביבמות עט, א, מבואר שכבר משה רבנו קיבל אנשים כדוגמת הגבעונים להיות חוטבי עצים ושואבי מים, שנאמר (דברים כט, ט-י): "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם… וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". וקבלם לכך כי ראה שאינם מתאימים להיות גרים גמורים (רמב"ן שם). לפי תקדים זה נהג יהושע בגבעונים.

תפריט