יד – דיני כוס של ברכה

פורסם בקטגוריה פרק ה - זימון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

יד,א – מי שאינו יכול להגביה את הכוס טפח מעל השולחן

לאדם שחלש בידיו יש קושי להגביה טפח מעל השולחן, ובמיוחד כשיושבים. וכתב בפס"ת קפג, י, בשם ס' שולחן שלמה ס"ו, שאם יש לכוס בסיס או רגל, די שנמדוד שיעור טפח מתחתית בית-הקיבול של הכוס ולא מתחתית הרגל. ובתהלה לדוד סק"ג כתב, שגם עובי היד נחשבת בחשבון הטפח.

מי שאינו יכול להגביה את הכוס מפני שידיו רועדות מאוד, בדיעבד אין הגבהת הכוס מעכבת, שכן למדנו ברמב"ם שרק ארבעה דברים מעכבים, ולגר"א ארבעה לעיכובא והשאר למצווה. ואמנם ברור שאם יש שם מי שיכול להגביה את הכוס, עדיף שהוא יקדש, שכן לדעת הגאונים יש לקיים את כל עשרת הדברים, וכן דעת הרא"ש. מכל מקום בקידוש, כאשר בעל הבית נחלש, ואם לא יקדש, תהיה עוגמת נפש מרובה, אפשר להקל שיניח את הכוס לפניו בלא להגביה אותה. וישתדל לאוחזה מעט אם אינו רועד מאוד. ויתכן שגם הגאונים והרא"ש מסכימים לגר"א שארבעה לעיכובא ושישה למצווה.

יד,ב – נתינת העיניים בכוס

אמנם עיקר הכוונה בנתינת העיניים בכוס – כדי לכוון, אבל המקובלים כתבו בזה סודות (ע' כה"ח קפג, כד),  ולכן כתבתי שאם הוא נצרך לסידור, טוב שיהיה סמוך לכוס, וכך יראה גם את הכוס. ובמור וקציעה סי' קפג, כתב, שאף כי בתפילת עמידה טוב לעצום את העיניים, בברהמ"ז אין לעצום את העיניים אלא להסתכל בכוס. וכ"כ בכה"ח ל. וכתב בפס"ת יא, שמה שכתבו הפוסקים בריש סי' קפה, שבשעת ברהמ"ז יסתכל בסידור או יעצום עיניו, הכוונה כשמברך ביחיד בלא כוס.

פורסם בקטגוריה פרק ה - זימון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן