ד – מי ראוי לזמן

פורסם בקטגוריה פרק ה - זימון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ד,א – עד כמה חשוב שהגדול יזמן

בעניין מי ראוי לזמן, יעויין בברכות מה, ב, שהיתה הוה אמינא שאם אין שם גדול, לא יזמנו אלא כל אחד יברך לעצמו. ואף שדעה זו נדחתה מההלכה, מ"מ למדנו עד כמה חשוב שהגדול יזמן (ואז נהגו שהוא היה פוטר את השומעים ידי ברהמ"ז).

ד,ב – מדוע רבי כיבד את רב בזימון ולא את ר' חייא שהיה גדול ממנו

לכאורה קשה מדוע רבי כיבד את רב ולא את ר' חייא שהיה גדול ממנו ואף היה רבו, והלא שניהם היו אורחיו. ובשו"ע רא, א, כתב על פי זה שיכול בעה"ב לכבד את הקטן. ועדיין יש לשאול, שאולי בין אנשים שאינם ת"ח יכול המארח לבחור את הקטן, אבל כאשר הדבר נוגע לכבוד תורה, מדוע לא יהיה חייב לכבד את הת"ח, ומדוע רבי לא כיבד את ר' חייא? ואפשר לומר שרבי היה רבו של ר' חייא ולכן לא היה צריך לכבדו. ואולי רצה רבי לחנך ולעודד את רב, ובמיוחד שהכיר בו שיגדל להיות אחד מגדולי הדורות, וכבר בצעירותו רצה לכבדו. בנוסף לכך, רבי חייא היה דודו של רב, ואולי לא חשש רבי שר' חייא ייפגע מכך שמכבדים את קרובו ותלמידו. עוד אפשר לומר, שר' חייא היה בן בית אצל רבי, ועל כן ברכת האורח היתה ניכרת יותר כאשר רב אמרה.

פורסם בקטגוריה פרק ה - זימון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן